החוק הישראלי מחייב כל הורה לשאת במזונות ילדיו הקטינים. במשפחות בהן ההורים הם פרודים, משולמים המזונות על ידי הורה אחד להורה השני (בדרך כלל ההורה שאינו משמורן להורה המשמורן, ובדרך כלל הגבר לאישה), שאחראי להשתמש בכספי המזונות למילוי צרכי הקטינים. מזונות אלה הם זכותו הבלעדית של הילד ולא של ההורה המקבל אותם, ובהתאם לכך הם מיועדים למילוי צרכי הילד בלבד ולטובתו. מהם מזונות ילדים? כיצד הם נקבעים? האם ניתן לשנות אותם לאחר שנקבעו? כל התשובות בשורות הבאות.
מהם מזונות ילדים?
כל קטין עד גיל 18 זכאי למזונות מלאים מהוריו, מזונות המיועדים למלא את כל צרכיו הבסיסיים. אמת זו נכונה הן במקרים בהם ההורים חיים יחד במסגרת נישואים ובין כאשר מדובר בהורים גרושים החיים בנפרד זה מזה. החל מגיל 18 ועד סיום שירות החובה או שירות לאומי (בדרך כלל 21) זכאי הילד למזונות מופחתים (בדרך כלל שליש). חובת המזונות על ההורה נקבעת בישראל בהתאם לדין האישי, קרי הדין שנקבע על ידי העדה הדתית אליה משתייך ההורה. בהתאם לכך, על הורה יהודי חל הדין העברי. הורה שלא חל עליו הדין האישי, או שהדין האישי שחל עליו אינו מחייב אותו בתשלום מזונות לילדיו, יחולו עליו הוראות חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות).
על פי הדין העברי החל על כל ההורים היהודים בישראל, חובת המזונות חלה בעיקרה על האב, וחובתה של האם היא שולית בהיבט זה. האב מחויב באופן בלעדי לדאוג לצרכיהם הבסיסיים וההכרחיים של הילדים כדוגמת: מזון, בגדים, חינוך, בית, בריאות וכדומה. המשמעות היא שאב הילדים חייב במזונות ילדיו בכל מקרה, ללא כל קשר ליכולתו הכלכלית ובכלל. לעומת זאת, האם תהיה מחויבת במזונות ילדיה במקרים חריגים בלבד ורק כאשר יש לה את היכולת הכלכלית לכך.
מזונות שאינם הכרחיים, ומוגדרים ביהדות “צרכים מדין צדקה” חלים על שני ההורים בהתאם להכנסתם הפנויה בניכוי הוצאותיהם. ככלל, על פי הדין העברי מחויב האב במלוא מזונות ילדיו עד גיל 15, ומגיל 15 מחויב במזונות מדין צדקה בלבד. יחד עם זאת, פסיקת המזונות במעמד הגירושין לוקחת זאת בחשבון מראש ומשקללת את הסכומים כך שסכום המזונות שיועבר לאם יהיה אחיד עד גיל 18 או 21 כאמור.
מהם דמי מדור?
מדור הוא מונח המתייחס להוצאות עבור מקום מגורים ואחזקתו. מאחר ומדובר בצורך בסיסי והכרחי, מחויב האב באופן בלעדי לממן את מדור ילדיו. יחד עם זאת, המדור מחושב בנפרד מהמזונות הכלליים ומתווסף אליהם בתום החישוב לכדי תשלום כולל. במסגרת החוק הקיים מחויב האב לממן לילדיו מדור ברמה דומה לזו שהיו רגילים אליה בתקופת הנישואים, בהיבט של גודל הדירה, מיקום הדירה וכדומה. יחד עם זאת, האב אינו מחויב לרכוש דירה עבור ילדיו, ואף לא לשכור אותה, אלא להשתתף במימון העלויות של מקום המגורים לילדיו. עלויות המדור אינן כוללות רק את עלות הדירה או דמי השכירות אלא גם את כל הוצאות אחזקת הדירה, ובכלל זה: דמי שכירות, תשלומי ועד בית וארנונה, חשמל, מים וכדומה.
גובה המדור שמושת על האב נקבע בהתאם למספר הילדים, כשהנוהג אומר כי האב יישא בסך 30% מעלויות המדור כאשר מדובר במזונות לילד אחד, 40% עבור שני ילדים ו-50% עבור שלושה ילדים או יותר. ישנם גם מקרים בהם האב אינו מחויב כלל בהוצאות מדור, למשל כאשר בבעלות האם דירה משלה שאין עליה עוד הוצאות משכנתא. במקרה זה הדין אינו מובהק, ושופטים שונים יכולים לפסוק הוצאות מדור שונות עד כדי פטור מוחלט מהוצאות מדור כאמור.
הוצאות מיוחדות
על הסכום שנפסק כדמי מזונות נהוג להוסיף גם הוצאות מיוחדות, הכוללות הוצאות חינוך כדוגמת מעון, חוגים, צהרונים וקייטנות, והוצאות מיוחדות אחרות. מאחר ומדובר בהוצאות כלליות שאינן ידועות מראש, הדין אומר כי התשלום עבורן יבוצע לאחר ביצוען, כשהאב ישתתף במחצית ההוצאה. בהוצאות אלה נכללות למשל הוצאות טיפולים פסיכולוגיים, משקפיים, טיפולי שיניים, טיפולי חירום וכן הלאה. במקרה זה, מציגה האם קבלה בפני האב, והאב מעביר לה מחצית מההוצאה הרשומה בקבלה.
כיצד נקבע גובה דמי המזונות?
גובה המזונות יכול להשתנות ממקרה למקרה, בהתאם להכנסות ההורים, מספר הילדים ועד כמה שזה יישמע מוזר, גם בהתאם לזהות השופט. ככלל, בית המשפט לענייני משפחה בישראל קבע כי רף המינימום לדמי מזונות יעמוד על 1,250 ₪ לילד אחד בהצמדה למדד המחירים לצרכן, וזאת כמובן ללא מדור וללא הוצאות מיוחדות. כאשר ישנם יותר מילד אחד, נהוג לחרוג אל מתחת לרף המינימום עבור הילד השני, ולחרוג עוד יותר עבור הילד השלישי ומעלה, זאת מכיוון שישנן הוצאות רבות שהן משותפות לכלל הילדים, ואין צורך לשלם את מלואן עבור כל ילד בנפרד.
בחישוב המזונות לוקח בית המפשט בחשבון את הכנסותיו של האב והכנסות האם, ובכלל זה לא רק הכנסות משכר אלא גם מרכוש, וכן את משמורת ההורים או הסדרי הראייה שנקבעו. במקרה של משמורת משותפת, יפחית בדרך כלל בית המשפט עד 30% מגובה המזונות המקורי שנקבע, וזאת לאור העובדה כי הילדים שוהים זמן שווה אצל האב, ובזמן זה עליו לממן אותם בנוסף למזונות המשולמים על ידו.
בהקשר זה ראוי לציין את פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון ביולי 2017 (הלכת בע”מ 919/15), ועל פיו במקרה בו קיימת משמורת משותפת על ילדים מעל גיל 6, יקבע גובה המזונות בהתאם להכנסות ההורים. במקרה של שכר דומה, תבוטל למעשה החבות בתשלום מזונות. פסיקה זו חורגת למעשה מהדין העברי, ובאה ליצור מצב שוויוני בין הורים החולקים ביניהם את שהותם עם הילדים בצורה שווה. במצב זה, כל הורה מממן את ילדיו בזמן שהותם אצלו, ומתחלק בצורה שווה בהוצאות המשותפות כמו בית ספר, גן ילדים, רב קו, טלפון נייד וכן הלאה.
על פי פסיקת בית המשפט המחוזי נקבע כי במקרים בהם ניתן פסק דין או נחתם הסכם בעל תוקף של פסק דין לפני פסיקת הלכת בע”מ, עצם פסיקת ההלכה החדשה אינה מהווה שינוי נסיבות. יחד עם זאת, נקבע כי במקרים אלה מספיק שינוי נסיבות כלשהו, ואפילו יהיה הוא קל מאוד, בכדי להצדיק את החלת ההלכה החדשה.
הסכם מזונות מול תביעת מזונות
הורים הנמצאים בהליך גירושין יכולים לבחור בין שתי אפשרויות מרכזיות: לחתום על הסכם גירושין הכולל התייחסות לנושא המזונות, או להגיש תביעה לפסיקת מזונות על ידי בית המשפט לענייני משפחה. מן הסתם, רצוי לכל הצדדים להגיע להסכמות בנושא המזונות ללא צורך בהגשת תביעה, אך אם היכולת להגיע להסכמות אלה אינה קיימת, עומדת לכל אחד מן הצדדים להגיש תביעת מזונות בהתאם. במקרה של הסכם מזונות מוסכם, יש להגיש את ההסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה על מנת שיקבל תוקף של פסק דין. הסכם מזונות שלא קיבל את אישור בית המשפט, אין לו תוקף משפטי.
מה עושים כשהמזונות לא משולמים?
כאשר ההורה שחויב בתשלום המזונות להורה השני אינו עומד בהתחייבותו זו, קיימות בפני ההורה השני שתי אפשרויות לגביית המזונות:
פתיחת תיק בהוצאה לפועל
במקרה זה, מאפשרת ההוצאה לפועל להורה לבחור בין מסלול הגבייה הרגיל של ההוצל”פ בו מנהל הצד הזוכה את התיק באופן עצמאי או בסיוע עורך דינו, ובין מסלול מזונות בו מטפלת ההוצאה לפועל בתיק ויוזמת את הצעדים הנדרשים מול החייב, עם מעורבות מינימלית של הזוכה וללא צורך בייצוג עורך דין.
בכדי להביא את החוב לכדי גבייה, יכולה ההוצאה לפועל לנקוט בשורה של סנקציות נגד החייב לרבות עיקול מטלטלין ורכוש, צו איסור יציאה מהארץ, עיקול רישיון נהיגה, עיקול חשבון בנק, עיקול כספים וחסכונות, עיקול דירה ואפילו מאסר של עד 21 יום (על הזוכה לאשר צעד זה בטופס מיוחד).
הגשת תביעת מזונות למוסד לביטוח לאומי
במקרה זה, יכול הזוכה להגיש תביעה לתשלום המזונות על ידי הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי ישלם לזוכה קצבה חודשית בגובה המזונות שנפסקו לו או על פי התקנות הקיימות, הנמוך ביניהם, כשאת ההפרש יכול הזוכה להגיש להוצאה לפועל. קצבת מזונות מהביטוח הלאומי מותנה בהכנסות האם מעבודה ומרכוש, ויש לבדוק תחילה את הנתונים באתר הביטוח הלאומי.
מזונות ילדים הוא מרכיב מפתח בכל תיק גירושין, וסביבו מתגלעים רבים מהסכסוכים בין הצדדים. על הצדדים לנהוג בצורה בוגרת תוך ראיית טובת הילדים מול עיניהם. כמו כן, מומלץ לעבור את ההליך המשפטי, בין במסגרת הסכם ובין במסגרת תביעה משפטית, בליווי עורך דין משפחה מומחה.