תביעת אבהות היא תביעה שיכולה להיות מוגשת הן על ידי אם הילד והן על ידי הגבר הטוען לאבהות על הילד. בכל מקרה בו מסרב האב להכיר בילדיו, או בכל מקרה בו מסרבת האם להודות בזהותו של אבי הילדים, יכול הצד המקופח להגיש תביעת אבהות. התביעה יכולה להסתכם בהליך הצהרתי של הצדדים, אך לרוב היא עוברת דרך בדיקה גנטית שמיועדת לאשרר או להפריך את טענת האבהות. מהי תביעת אבהות? מי יכול להגיש אותה? במה היא כרוכה? מהן המשמעויות שלה? על כך בשורות הבאות.
מהי תביעת אבהות?
בכל לידת ילד, זהותה של האם כאמם של יוצאי חלציה היא בטוחה ומובהקת, מה שאי אפשר לומר על זהותו של האב. תפקידו של האב מסתיים למעשה תשעה חודשים לפני הלידה בהזרעת ביצית האישה, ולא ניתן לקשר בין זהותו של האב ובין אירוע הלידה עצמה. אמת פשוטה זו יכולה ליצור שני מצבים חריגים:
- הגבר אינו מכיר בילדו וטוען כי לא הוא שהכניס את האישה להריון. במקרה זה יכולה האם להגיש תביעת אבהות נגד הגבר בכדי לתבוע ממנו להצהיר על אבהותו לילד ו/או להוכיח את אבהותו בעיקר באמצעות בדיקה גנטית.
- האם אינה מעוניינת להכניס את האב למסגרת של גידול הילד, וטוענת כי הגבר שטוען לאבהות על הילד הוא אינו האב. במקרה זה יכול הגבר להגיש תביעת אבהות נגד האישה כדי לתבוע ממנה להצהיר כי הוא אכן אבי הילד ו/או כדי להוכיח את אבהותו בעיקר באמצעות בדיקה גנטית.
את התביעה יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה באזור מגוריו של הילד, בייצוג עורך דין משפחה מוסמך. את התביעה יכולים להגיש אם הילד, הגבר הטוען ו/או הנתבע לאבהות, אפוטרופוס שמונה לילד על ידי בית המשפט או הילד עצמו. במסגרת התביעה יש להוסיף לנתבעים גם את היועץ המשפטי, וזאת על מנת שייתן את חוות דעתו במטרה למניעת פגיעה בקטין, למשל כאשר ישנו חשש לממזרות.
מתי נדרשת תביעת אבהות?
בלידת ילד במסגרת קשר זוגי לא עולה בדרך כלל הצורך להוכיח את זהותו של האב, שכן ברור לכל מיהו האב. יחד עם זאת, בלידה המתרחשת בעקבות קיום יחסי מין שלא במסגרת קשר זוגי, זהותו של האב אינה ידועה לכל, לא בהכרח ידועה לגבר עצמו ולעיתים אף לא ידועה לאם הילד. להלן מספר מקרים בהם עשוי לרחף סימן שאלה מעל זהות האב:
- גבר ואישה מקיימים יחסי מין מזדמנים, שלאחריהם כל אחד פונה לדרכו. האם יכולה להסתיר מהגבר את עובדת ההריון והלידה שהתרחשו כתוצאה מאותם יחסי מין ולגדל את הילד לבדה. מנגד, יכול הגבר לטעון כי אין שום הוכחה לכך שהוא אכן האב, ולא ידוע האם קיימה האישה יחסי מין גם עם גברים אחרים באותה תקופה.
- גבר מנהל רומן עם אישה נשואה והאישה נכנסת להריון. על מנת להסתיר את דבר קיום הרומן האישה מעמידה פנים שנכנסה להריון מבעלה.
- גבר נשוי חושד כי אשתו בוגדת בו, וייתכן כי נכנסה להריון או הביאה ילדים מגבר אחר ולא ממנו.
בכל אחד מן המקרים הללו, קיים חוסר וודאות לגבי זהותו של האב, שאותה מעוניינים לברר במסגרת תביעת אבהות. את התביעה יכול להגיש כל אחד מן הצדדים שמעוניין לאשר או לשלול את זהותו של הגבר כאבי הילד.
מהו ההליך המשפטי שמתרחש במסגרת תביעת אבהות?
ביסודה, תביעת אבהות היא תביעה הצהרתית בלבד, קרי בכדי לפסוק על אבהותו של גבר לילדו, כל שצריך הוא הצהרה של הנתבע כי זהו אכן המצב. במידה והאישה תובעת את הגבר, אם הגבר יצהיר בסופו של דבר על כך שהוא מכיר באבהותו לילד, הוא יוכרז כאבי הילד, וכך כאשר הגבר הוא שתובע את האישה – אם האישה תצהיר בכך שהוא אכן אבי הילד, יוכר הגבר ככזה.
יחד עם זאת, במרבית המקרים של תביעת אבהות, הצד הנתבע מלכתחילה לא מכיר בילד, בין מכך שהוא אינו מודה באפשרות של אבהותו ובין מכך שהוא אינו יודע בוודאות כי הוא אכן האב. במקרים אלה, חלה על התובע חובת ההוכחה לאבהותו של הגבר על הילד. יש לשים לב לכך שהוכחת קיום רומן, קיום מערכת יחסים או קיום יחסי מין אינה מוכיחה את אבהותו של הגבר על הילד, אך יכולה בהחלט להוות נדבך נוסף בתהליך ההוכחה.
הבדיקה הבלעדית שיכולה להוכיח את אבהותו של הגבר על הילד היא בדיקה גנטית הנקראת בדיקת רקמות. בדיקה זו בוחנת את המטען הגנטי של הילד ומשווה אותו למטען הגנטי של הגבר. במידה ואותו גבר הוא אכן אבי הילד, תראה הבדיקה מידת התאמה גבוהה בין שני המטענים הגנטיים, ברמה שאפשרית אך ורק בין הורה לילד (מידת התאמה של 99%).
מה קורה אם הגבר מסרב לעבור בדיקת רקמות?
בכדי לבצע את בדיקת הרקמות, צריכים האם, הגבר והילד להתייצב במרכז רפואי מתאים, שם תילקח מהאב ומהילד דגימת רוק או דם לבדיקת מידת ההתאמה הגנטית ביניהם. תוצאות הבדיקה יועברו לבית המשפט ולעורכי הדין המייצגים את הצדדים, ותישאר סודית וחסויה.
בתי המשפט לא נוהגים לכפות על מי מהצדדים את ביצוע בדיקת הרקמות, וישנם לא מעט מקרים בהם מתנגדים הצדדים לביצוע הבדיקה. כך למשל, אם הגבר הוא שתובע אבהות על הילד, עשויה האישה, כאפוטרופסית של הילד, להתנגד לביצוע הבדיקה. לחילופין, כאשר האישה היא שתובעת את הגבר להוכחת אבהותו, יכול הגבר לסרב אף הוא לעבור את הבדיקה. יחד עם זאת, בכל אחד מן המקרים, אם לא יכול הצד המתנגד לבדיקה, להסביר את התנגדותו בצורה סבירה והגיונית, יראה בכך בית המשפט ראיה לכבישת עדות מתוך חשש מתוצאות הבדיקה, מה שיעניק חיזוק נוסף לעמדה כי הגבר הוא אכן אבי הילד.
בסופו של ההליך, יכול בית המשפט לבסס את פסיקתו על תוצאות בדיקת רקמות ולקבוע את אבהות או אי-אבהות הגבר, אך בהיעדר תוצאות בדיקה בגלל סירוב מי מהצדדים, יכול בית המשפט ליתן פסק דין הצהרתי, המצהיר על כך שהגבר הוא אכן אבי הילד, ולפחות ברמה המשפטית, יהפוך אותו גבר מאותו רגע לאביו של הילד.
למה לתבוע אבהות?
לתביעת אבהות ישנה משמעות רבה והשלכות ארוכות טווח על חייהם של הגבר, האישה והילד עצמו. פסיקה כי הגבר הוא אכן אבי הילד, תחיל על אותו הגבר את כל החובות של אב לילדיו, ובכלל זה מזונות ילדים וראייתם. אם יסרב הגבר לראות את ילדיו, לא ניתן לאלץ אותו לעשות כן, אך במקרה כזה יוגדלו מזונות הילדים בכדי לשקף את העומס שמוטל על האישה בגידול הילד לבדה.
תביעת אבהות יכולה להכריע גם את מעמדו של הילד כממזר או ככשר. כאשר קיים חשש כי הילד הובא לעולם על ידי אישה נשואה מגבר שאינו בעלה, עולה החשש כי הילד הוא ממזר, ורק תביעת אבהות תוכל לברר את העניין עד תום.
לתביעת אבהות ישנן גם השלכות פסיכולוגיות. כל ילד רוצה לדעת מי הם הוריו הביולוגיים, וגם אם האם לא חשבה לנכון להוכיח את זהות האב כאשר היה הילד קטין, יכול הילד בבגרותו לתבוע אבהות מהגבר שעשוי להיות אביו, ולו בכדי לדעת מיהו אביו הביולוגי.
ליווי של עורך דין משפחה מוסמך
תביעת אבהות היא הליך משפטי לא פשוט, שבו יכול כל צד לנקוט בטקטיקות משפטיות שונות בכדי להשפיע על פסיקת בית המשפט. כך למשל, כפי שכבר הזכרנו קודם לכן, יכול צד כלשהו לנסות להוכיח את קיום יחסי המין בין הגבר לאישה ולהצליח בכך, אך אין בכך כדי להוכיח משהו בדבר אבהותו של הגבר על הילד. גם במקרה של סירוב לערוך את בדיקת הרקמות, ישנה חשיבות רבה לאופן בו מוסבר הסירוב ולתמיכה הראייתית בו. על כן, ישנה חשיבות רבה לייצוג של עורך דין משפחה מוסמך, שמכיר את כל הפרוצדורות, המגבלות והזכויות של כל אחד מן הצדדים, ויכול להעניק לכל צד את הייצוג המיטבי במעמד תביעת האבהות.