זכויות הגבר בגירושין

זכויות הגבר בגירושין

מהן זכויות הגבר בגירושין

בתוך המשבר הנפשי והאישי הכרוך בתהליך גירושין, חשוב שכל אחד מהצדדים יכיר את זכויותיו וחובותיו. במעמד הגירושין על מנת שיכול לדרוש את מה שמגיע לו, ואת מה שהוא זכאי לו. כיום, הגיעה המחלוקת סביב זכויות הגבר בגירושין לשיאה, כשצפים ועולים יותר ויותר סימנים שמצב הדברים עומד להשתנות, ומתישהו בעתיד הנראה לעין יוכלו גברים ליהנות מזכויות נרחבות יותר מאלו שהם מקבלים כיום. יחד עם זאת, חשוב לזכור שמדובר בתהליכים ארוכים וכיום נחשבים הגברים ל”מעוטי זכויות” ביחס לנשים. בשורות הבאות נפרט את זכויות הגבר בגירושין ונסביר אותן בפירוט.

משמורת ילדים

אחד הנושאים הרגישים והחשובים ביותר בכל תהליך גירושין הוא הילדים.אצל מי יגורו הילדים? כמה הם יראו וכמה הם ישהו עם כל אחד מההורים? מי יממן את מחייתם? מי יקבל את ההחלטות החשובות ביחס להתפתחותם, חינוכם ובריאותם? כל אלו שאלות שצפות ועולות במעמד הגירושין, ועל כולן מנצחת סוגיית משמורת הילדים. משמורת ילדים היא המסגרת שקובעת מי ההורה העיקרי, מהו מקום מגוריהם העיקרי ועם איזה הורה יבלו הילדים את רוב זמנם.

התפיסה הרווחת כיום היא עודנה התפיסה המיושנת ועל פיה האם היא הדמות הכשירה ביותר לשמש כהורה לילדים. תפיסה זו נשענת על ימים עברו בהם יצאו הגברים לעבודה בעוד הנשים נשארו בבית וגידלו את הילדים. בהתאם לתפיסה זו נחקק גם חוק חזקת הגיל הרך, שמתקיים עד היום ועל פיו, המשמורת על ילדים עד גיל 6 ניתנת אוטומטית לאם, אלא אם האם מוותרת על המשמורת או שהאב הוכיח את אי כשירותה של האם לשמש כאם לילדיה. במצב זה, זכויות הגבר בגירושין מסתכמות בהסדרי ראייה המסדירים את היקף השהייה של הילדים עם האב. הסדרי הראייה יכולים להיות מצומצמים מאוד והם יכולים להיות מורחבים ברמה כמעט שוויונית ( חלוקת זמן שווה בין האם והאב), בהתאם לרצון האב והסכמת האם או בהתאם להחלטת בית המשפט.

יחד עם זאת, הזכות הגדולה שעומדת לרשות הגבר בהקשר למשמורת היא הזכות לתבוע משמורת משותפת ואף משמורת מלאה על ילדיו. לכל גבר הזכות להגיש תביעה למשמורת על ילדיו. במסגרת התביעה יהיה על האב להוכיח כי משמורת משותפת תטיב עם הילדים ולכל הפחות לא תזיק להם. במרבית המקרים, אם לא קיימת מניעה ברורה, ובית המשפט מתרשם כי ישנו רצון אמיתי מצד האב להיות עם ילדיו ולגדל אותם, תאושר משמורת משותפת גם במסגרת הגיל הרך, וביתר שאת בגילאים מאוחרים יותר.

מזונות ילדים

לפי החוק העברי החל בישראל, חייב האב במזונות ילדיו עד גיל 15, ומגיל 15 עד 21, מזונות מגיל צדקה. המשמעות היא שאת מחיית הילדים צריך לממן האב מכספו בצורת תשלום מזונות. המזונות משולמים לאם שכן היא ההורה המשמורן של הילדים, והיא שעושה שימוש בכסף לטובת גידול הילדים.

גובה המזונות נקבע בהתאם לחישוב עלויות חינוך, בריאות, כלכלה ומדור (מגורים) עבור כל ילד ובהתאם לגובה ההכנסות של האב. לבסוף נקבע סכום משוקלל והתנאים להעברתו (הצמדה למדד, מועד העברה בכל חודש וכן הלאה). גובה המזונות נקבע גם בהתאם למשמורת על הילדים. במידה וניתנה משמורת מלאה לאם, גובה המזונות יהיה מלא. במידה ונקבעה משמורת משותפת, עשוי השופט לקבוע הפחתה בשיעור מסוים שיכול להגיע עד לכדי 30% מהמזונות המקוריים. ביולי 2017 ניתן פסק דין של בית המשפט העליון, ובו נקבע כי במקרה בו שני ההורים מרוויחים פחות או יותר את אותו השכר, וקיימת משמורת משותפת, לא ישולמו כלל מזונות וכל הורה יהיה אחראי על מימון הילדים כשהם שוהים אצלו, בעוד הוצאות משותפות תחולקנה בצורה שווה בין ההורים. על אף פסיקה זו, אבות עדיין נדרשים לשלם מזונות במקרים רבים של משמורת משותפת, וגם יש לזכור כי לא כל תביעה למשמורת משותפת אכן מתקבלת.

לאחרונה ניכרת מגמה של הקלה על האבות אצל שופטים רבים, ובחלק מן המקרים עוקבים השופטים אחרי הפסיקה האמורה כלשונה. בהיבט המזונות, הזכות המרכזית שעומדת לגבר היא הזכות לדרוש התאמה של גובה המזונות לרמת ההשתכרות שלו.

מעבר לכך, זכויות הגבר בגירושין מסתכמות ביכולת שלו להגיש תביעה למשמורת משותפת ולדרוש את החלת הפסיקה החדשה כך שלא יידרש לשלם מזונות כלל, או שישלם מזונות מופחתים מאוד. יש לשים לב, שבתביעה למשמורת משותפת, בוחנים השופטים האם מדובר בתביעה בתום לב או שהאב הגיש אותה רק כדי ליהנות מהפטור מהמזונות.

חלוקת רכוש

זכויות הגבר בגירושין במקרה של חלוקת רכוש זהות לזכויות האישה בגירושין. הכלל החל בכל המקרים הוא הכלל של הילכת השיתוף. כל רכוש משותף, קרי רכוש שהושג על ידי בני הזוג או בכוחות שניהם או בשיתוף פעולה של שניהם במהלך הקשר הזוגי, ייחשב כרכוש משותף.

בנוסף לכך, רכוש פרטי איתו נכנס אחד מבני הזוג לקשר הזוגי, עשוי אף הוא להפוך לרכוש משותף במידה והוכחה בו כוונת שיתוף. כך למשל, אם נכנסת אל הקשר הזוגי כשבבעלותך דירה, אך הדירה שימשה אתכם לאורך שנים כמקום מגורים משותף, או שבת זוגך סייעה במימון שיפוץ הדירה, דאגה לדירה או דאגה להשכיר אותה, הרי שניתן להוכיח כוונת שיתוף, ואז הדירה הופכת לרכוש משותף. הרכוש המשותף מחולק בין בני הזוג, לרוב בצורה שווה, אלא אם ישנן אנומליות שניתן להוכיח בכוונת השיתוף. בהיבט זה, חשוב לעמוד על המגיע לך על פי הילכת השיתוף. כדאי לצאת מתוך הנחה שהצד השני לא יוותר על המגיע לו, ולכן גם אתה לא אמור לוותר על המגיע לך.

זכויות מנהליות

לאורך תהליך הגירושין ישנן גם זכויות רבות מהן יכול הגבר ליהנות, ואשר אותן ניתן להכניס תחת הכותרת של זכויות מנהליות. זכויות אלה מתייחסות לפרוצדורה המשפטית של ניהול תהליך הגירושין, ובמקרים רבים היכולת של כל צד לממש את הזכויות הללו, יכולה להכריע את כף המאזניים. כך למשל, כאשר מעוניין הגבר להגיש תביעה על משמורת הילדים, יכול הוא להגיש את התביעה בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. מן הצד השני, יכולה האישה גם היא, להגיש את תביעתה בנושא המזונות בכל אחת משתי ערכאות אלה.

הערכאה בה תוגש התביעה הראשונה על ידי אחד הצדדים, היא הערכאה בה יתברר ויתנהל התיק כולו. על כן, ישנו בהחלט מקום לשקול את הדברים כמה שיותר מהר וכמה שיותר מוקדם בתהליך, ולמהר ולהגיש את התביעה בערכאה שלדעתך תהיה אמפתית יותר לענייניך, וזאת לפני שהאישה תעשה את הצעד הראשון בערכאה השנייה. זוהי כמובן דוגמא אחת לזכות מנהלית, אך לאורך תהליך הגירושין ישנן זכויות רבות כאלה אותן חשוב וכדאי להכיר מראש.

מאחר והסבירות כי האדם מן הרחוב יכיר את כלל זכויות הגבר בגירושין היא נמוכה מאוד, מומלץ מאוד שכבר החל מהשלבים הראשונים של תהליך הגירושין, ילווה אותך עורך דין משפחה מומחה, שיידע אותך בכל זכויותיך ויעשה את כל הפעולות הנדרשות על מנת שתוכל למצות אותן עד תום לטובתך.

לסיכום, קשה להצביע על זכויות רבות שעומדות לזכות הגבר במעמד הגירושין. הזכות הגדולה והחשובה שעומדת לרשותו היא הזכות לתבוע את אבהותו, ואת מעורבותו בגידול ילדיו. ככלל, על מנת להבטיח את כל הנושא של זכויות הגבר בגירושין, חשוב לקבל לאורך תהליך הגירושין את הליווי, הייעוץ והייצוג המשפטי הנדרש על ידי עורך דין משפחה מוסמך ומנוסה. הן בסוגיית המשמורת, הן בסוגיית המזונות והן בסוגיית הרכוש. ישנן פעולות רבות שניתן לעשות כדי למצות את זכויות הגבר בגירושין, ורק עו”ד מוסמך מסוגל למצות את הזכויות הללו.

זכויות האישה בגירושין

זכויות האישה בגירושין

בכל הקשור לזכויות האישה בגירושין, ניתן לומר בקלות רבה למדי כי האישה היא הצד בגירושין שנהנה מן הזכויות הרחבות והמקיפות ביותר ביחס לכל הנושאים המרכזיים שמאפיינים את תהליך הגירושין הטיפוסי. זכויות אלה מוענקות לנשים בגירושין לאור התפיסה השלטת כי האישה היא הדמות הכשירה ביותר לשמש כהורה לילדים, וככזאת מן הראוי שהגבר יתמוך בה בכל דרך אפשרית, וכי הילדים ישהו במחיצתה כמה שיותר. המציאות היא שנשים נהנות כיום מזכויות רבות המוענקות להן במעמד הגירושין, במיוחד במקרה של גירושין עם ילדים. יחד עם זאת, זכויות אלה אינן ניתנות בחינם, וכדי להבטיח שאת מממשת את זכויותייך עד תום ושאינך חותמת על מסמכים שישללו ממך זכויות שמגיעות לך.

חשוב שאת כל תהליך הגירושין תנהלי בליווי עורך דין משפחה מומחה.

זכויות האישה בגירושין במשמורת ילדים

משמורת ילדים הוא אחד הנושאים המרכזיים בתהליך גירושין עם ילדים.

סביב נושא זה יתנהל בדרך כלל מאבק לא קטן במידה והצדדים לא מצליחים להגיע להסכמות ביניהם.

המשמורת קובעת למעשה מי יהיה ההורה העיקרי של הילדים, מה יהיה מקום מגוריהם המרכזיים ואצל מי ישהו את מרבית זמנם.

בהיבט זה, נהנות הנשים מחוק חזקת הגיל הרך, המעניק להן משמורת אוטומטית עבור ילדים עד גיל 6. גם עבור ילדים גדולים מגיל 6, נוטים בתי המשפט להעדיף את האם כהורה משמורן, אם כי בשנים האחרונות חלה מגמה של אבות הדורשים מעורבות גדולה יותר בחיי ילדיהם, ועל כן תובעים משמורת משותפת. כהורה משמורן תוכלי לקבל את החלטות היום יום בחיי ילדייך, אך יהיה עלייך להעניק לאב הילדים הסדרי ראייה ראויים, שלעיתים יכולים להיות מורחבים עד כדי זמני ראייה שווים, תלוי ברצונו של האב. כמו כן את ההחלטות הגדולות והעיקריות בחיי הילדים, יהיה עלייך לקבל בשיתוף עם האב. במידה וירצה, יוכל האב להגיש תביעה למשמורת משותפת, ומשמעותה שהילדים ישהו במחיצתו ובמחיצתך זמן שווה, ולא יהיה להם מקום מגורי עיקרי או עדיף על פני האחר. זה המקום להדגיש את הצורך האמיתי של הילדים הן בדמות האם והן בדמות האב.

אם את סומכת על האב והוא מעוניין בכך, בהחלט יש לשקול בחיוב הגעה להסכמה הדדית סביב נושא המשמורת, ללא התערבות בית המשפט.

במרבית המקרים, נותרת האם כהורה המשמורן, ולכך יש משמעות במידת האחריות של האם על הילדים, אך גם בגובה המזונות

מזונות ילדים

על פי החוק במדינת ישראל, המבוסס על החוק העברי, האב צריך לשאת בכל מזונות ילדיו עד גיל 15.

החל מגיל 15 ניתנים המזונות מדין צדקה. בפשטות, חייב האב במזונות ילדיו עד גיל 18 או 21, אם עושים שירות צבאי. במסגרת הסכם המזונות נקבע גובה המזונות והתנאים על פיהם יועברו המזונות לאם על ידי האב. מזונות אלה מיועדים לשמש את הילדים בלבד ואינם מיועדים למימון חייה הפרטיים של האם, אם כי הם בהחלט מסייעים גם לאם בעול גידול הילדים. גובה  המזונות נקבע בהתאם להכנסתו ויכולתו הכלכלית של האב, בהתאם להיקף הצרכים של הילדים (חינוך, בריאות, כלכלה, מגורים וכן הלאה) ובהתאם להסדר המשמורת. במקרה בו האם היא ההורה המשמורן ואוחזת במשמורת מלאה על ילדיה, גם אם האב נהנה מהסדרי ראייה ראויים, האם זכאית לקבל מהאב מזונות מלאים כפי שמקובל כיום לחשב אותם, או על פי פסיקת בית המשפט. במקרה של משמורת משותפת, נהוג להפחית עד 30% מגובה המזונות המלאים.

יחד עם זאת, ביולי 2017 נתן בית המשפט העליון פסיקה מהפכנית, בה קבע כי הורים במשמורת משותפת המרוויחים פחות או יותר את אותו השכר, יהיו פטורים שניהם מתשלום מזונות להורה השני. במצב זה, האב אינו מחוייב לשלם מזונות וכל צד צריך לממן את ילדיו כאשר הם שוהים אצלו, ובנוסף להשתתף בצורה שווה בעלויות המשותפות כמו עלויות בית ספר, בריאות, תקשורת וכן הלאה. ורת חישוב המזונות יכולה להיות פתלתלה במיוחד, והאב יכול להערים לא מעט קשיים על התהליך בעזרת עורך דינו. על כן, חשוב שאת כל הדיון סביב המזונות, בין שאת עושה אותו בבית המשפט ובין שאת עושה אותו ישירות מול האב או עורך דינו, תעשי בליווי עורך דין משפחה מומחה,

עו”ד שינחה אותך על הסכומים שנהוג לפסוק, ועל המזונות שזכותך לדרוש כחלק מהמכלול הגדול של זכויות האישה בגירושין.

חלוקת רכוש

הנושא של חלוקת רכוש הוא נושא שמבוסס כולו על הילכת השיתוף.

לפי הילכת השיתוף, במעמד הגירושין יתחלקו בני הזוג בכל הרכוש המשותף שצברו לאורך חיי הנישואים/ הקשר הזוגי. לעניין זה, חשוב לציין כי גם נכס, רכוש או ממון פרטי שאיתו נכנס אחד מהצדדים אל הקשר הזוגי, יכול עם הזמן להפוך לנכס משותף במידה וניתן להוכיח כוונת שיתוף. כך למשל, אם נכנסת לקשר כשבבעלותך בית פרטי, ולאורך הנישואים התגוררתם בבית, האב תחזק את הבית ובסך הכל נחשב הבית לבית של שניכם, גם אם הוא רשום רק על שמך, ייתכן מאוד שניתן יהיה להוכיח כוונת שיתוף על הבית, מה שאומר שיהיה עלייך לחלוק עם הגרוש גם את ביתך הפרטי איתו נכנסת לקשר. את ההמלצה הבאה כבר לא תוכלי לממש כעת, אבל כדאי לדעת לקשר הבא: כדי להבטיח את זכויותייך ברכושך הפרטי, חשוב ומומלץ לחתום על הסכם ממון כבר בתחילת הקשר הזוגי, במסגרתו ייקבעו הכללים על פיהם יחולק הרכוש בין הצדדים במקרה של פירוק עתידי של הקשר הזוגי.

מתן/ קבלת גט

על אף שסרבנות גט אופיינית יותר לגברים, שיכולים לכאורה לסרב לתת גט לנשותיהם, סרבנות גט יכולה להתקיים גם אצל נשים המסרבות למעשה לקבל את הגט.

בהיבט זה חשוב לדעת כי בית המשפט ו/או הרבנות מחייבים כל צד לקבל או לתת את הגט במידה ולא קיימת סיבה סבירה לסירוב.אם יובן כי הגרוש שלך מסרב לתת לך גט כדי להפעיל עלייך לחצים בעניין המשמורת, המזונות או הרכוש המשותף, תוכלי להעלות את טענותייך בפני בית המשפט, שיחייב בתורו את הגבר לתת את הגט, ואף יוכל להפעיל עליו סנקציות מרחיקות לכת על מנת לחייבו בגט.

מן הצד השני, אמת זאת פועלת גם על חובתך לקבל את הגט.

זכויות מנהליות

בתהליך הגירושין ישנן עוד זכויות רבות הנכנסות לקטגוריה של זכויות מנהליות.

כך למשל, זכותך להגיש תביעה בעניין המזונות בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. גם הגרוש שלך יכול להגיש תביעה דומה בכל אחת משתי הערכאות, סביב נושא המשמורת. העניין הוא שהתיק כולו יתברר בסופו של דבר, בערכאה שאליה הוגשה התביעה הראשונה. זכותך היא להזדרז עם הדברים ולהגיש תביעה בערכאה שבה נראה לך כי תקבלי יותר אמפתיה וסימפטיה לעניינייך, ולכן חשוב ומומלץ לבחון בהקדם את קדימות הערכאות ולהגיש תביעה בערכאה המתאימה לך, לפני שיעשה זאת בן זוגך בערכאה השנייה. זוהי כמובן רק דוגמא אחת מיני רבות סביב הנושא של זכויות מנהליות, שבמקרים רבים יכולות להטות את כף המאזניים בתיק כולו.

חשוב שכבר בשלבים הראשונים של תהליך הגירושין, תמצאי עורך דין משפחה מומחה שילווה אותך לאורך התהליך

עורך דין שיידע אותך בזכויותייך בכל היבט ובכל הקשר של התהליך, ויפעל למימוש זכויותייך בכל צעד ובכל שלב.

משמורת משותפת

משמורת משותפת

אחד הנושאים החשובים ביותר, שמעסיקים יותר מכל מתגרשים טריים הוא הנושא של חלוקת המשמורת על הילדים המשותפים. על פי החוק הישראלי כיום, ברירת המחדל היא משמורת מלאה של האם והסכמה על הסדרי ראייה עבור האב, אך בפני כל הורה עומדת האפשרות לתבוע משמורת על ילדיו, משמורת שתהא משמורת מלאה או משותפת, הכל בהתאם לנסיבות המקרה. בשורות הבאות נסביר את המשמעות של המונחים משמורת, משמורת משותפת והסדרי ראייה, ונדבר על ההקשרים המרכזיים הנגזרים מהם.

מהי משמורת משותפת?

משמורת ילדים הוא מונח משפטי העוסק בהסדרת היחסים המשפטיים והמעשיים בין הורה ובין ילדיו.

המשמורת מגדירה למעשה את זכותו של ההורה לקבל החלטות עבור ילדיו, את חובתו לדאוג לצרכיו ואת זמני השהות של ילדיו עימו. ככלל, הורה משמורן יהיה ההורה שביתו הוא מקום מגוריהם העיקרי של הילדים. משמורת מלאה משמעותה שההורה בעל המשמורת המלאה הוא שיקבל את ההחלטות המרכזיות בחייהם של ילדיו, הוא שיהיה אחראי לילדיו והוא שישהה עימם רוב הזמן או כל הזמן במקום מגוריו שיהיה גם מקום מגוריהם העיקרי של ילדיו.

בהתאם לכך, משמורת משותפת הוא מצב בו מתחלקים ההורים שווה בשווה בכל היבטי הגידול של הילדים – הם שניהם זכאים לקבל את ההחלטות עבור הילדים בצורה משותפת, הם שניהם אחראים על הילדים בצורה משותפת, והם שניהם זכאים לשהות עם הילדים זמן שווה.

מחקרים רבים מראים כי משמורת משותפת היא צורת הגידול האידיאלית לילדים להורים גרושים, ואך מודל זה אינו מתאים לכל הזוגות.

בכל מקרה בוחן בית המשפט, בסיוע גורמי הרווחה, את יכולתו של כל הורה לעמוד באחריות גידול הילדים, את הנסיבות המעשיות בשטח ובגילאים בוגרים גם את רצונם של הילדים עצמם, לפני שהוא מכריע בענייני משמורת ומעניק משמורת משותפת להורים הגרושים.

מתי נכון לקבוע משמורת משותפת?

ככלל, משמורת משותפת הוא המצב האידיאלי עבור הילדים, אלא אם ישנן סיבות ונסיבות ששוללות זאת, וישנם לא מעט מקרים בהם נסיבות אלה אכן מתקיימות. בכל בחינה של משמורת משותפת ובכלל, בוחן בית המשפט את טובת הילד כמטרה העליונה.

לצד זאת בוחן בית המשפט גם את רצון ההורים ואת זכויותיהם הבסיסיותך כל עוד אינם שוללים את טובת הילד.

בהתאם לכך, משמורת משותפת מחייבת תנאים בסיסיים כמו מגורים קרובים של האם והאב (לא יותר מכ-30 ק”מ), יחסים סבירים עד טובים בין ההורים, סביבת מחייה נוחה לילדים בשני הבתים וכן הלאה. בהמשך לכך, נדרשת יכולת הורית של שני ההורים, יכולת לשהות עם הילדים בהיקף שעות סביר, יכולת להקדיש זמן ומאמץ לחינוכם וגידולם ויכולת להיות מעורבים בחייהם האישיים של הילדים.

מעל הכל, בוחן בית המשפט נסיבות שעלולות לשלול את האפשרות של משמורת משותפת, ובכלל זה הורה מתעלל, הורה בלתי כשיר, הורה המשתמש במשמורת משותפת בכדי לפגוע בהורה השני, בילדיו או בהתחייבויות כספיות כדוגמת מזונות, ילדים שמביעים חוסר רצון לגיטימי לחיות עם אחד ההורים וכן הלאה.

אחרי שאמרנו את כל זה, בכל מקרה בו הורה מעוניין לגדל את ילדיו בצורה שוויונית והילדים מעוניינים בכך גם הם, יש להורה את היכולות לעשות כן ואין חשש כי טובת הילד תיפגע בעקבות זאת, בית המשפט יתמוך בדרך כלל במתן משמורת משותפת לשני ההורים.

האם ניתן לשנות החלטה או הסכם משמורת?

בקצרה, החלטה על משמורת ילדים ניתנת לשינוי אך ורק אם הוכח שינוי נסיבות. ביתר פירוט, בית המשפט בוחן כל בקשה לשינוי משמורת על פי שלושה עקרונות מרכזיים:

  • טובת הילד – העיקרון המנחה שעל פיו יישק דבר. בית המשפט יפעל תמיד לטובת הילד, ועל פי עיקרון זה תיבחן גם כל בקשה לשינוי משמורת
  • סופיות ההסכם – כמו שלא ניתן לשנות כל הסכם אחר לאחר שכבר נחתם, גם הסכם משמורת הוא הסכם מחייב עד תפוגתו (עם הגיע הילדים לגיל 21)
  • שינוי נסיבות – לאורך תקופת הגידול של ילדים עד הגיעם לבגרות משפטית (גיל 18-21), יכולות הנסיבות להשתנות באופן שמשפיע על טובת הילד, ואם אינן משפיעות על טובת הילד, אז על זכותו ו/או כשירותו של הורה. קיומו של שינוי נסיבות נתון לשיקולו של בית המשפט ויכול לכלול מעבר דירה, שיפור במצב הכלכלי, שיפור במצב האישי, שינוי ברצון הילד וכן הלאה.

בהתאם לעקרונות אלה, ניתן לשנות החלטה על משמורת אם הוכח שינוי נסיבות כזה ששינוי מצב המשמורת יטיב עם הילד, או יטיב עם אחד ההורים בתנאי שלא נפגעת טובת הילד. את ההחלטה יקבל בית המשפט בסיוע חוות דעת של גורמי רווחה שיבחנו את המצב לאשורו, ויתנו את המלצתם, וזאת כאמור בתנאי, שההורה המבקש את השינוי הוכיח שינוי נסיבות.

מהי משמורת מלאה?

משמורת מלאה הוא מצב בו המשמורת ניתנת להורה אחד בלבד, שנחשב למשמורן על הילד.

הורה זה מקבל את ההחלטות המרכזיות בחייו של הילד, אחראי על מילוי צרכיו ואיתו שוהה הילד את רוב זמנו.

במקרה של משמורת מלאה, יכול ההורה השני לראות את הילד במסגרת הסדרי ראייה מוסכמים.

על פי חוק חזקת הגיל הרך בישראל, משמורת מלאה על ילדים עד גיל 6 ניתנת אוטומטית לאם, אם כי האב בהחלט יכול לתבוע משמורת משותפת ואף מלאה, בכל שלב, ובתנאי שהוכיח כי זוהי טובת הילד.

מזונות ילדים במשמורת משותפת

על פי החוק בישראל, האב הוא שאחראי על מזונות ילדיו עד הגיעם לגיל 15, ומגיל 15 עד 21 ישלם מזונות מדין צדקה.

בפועל, מחייבים בתי המשפט בישראל את האב בכל מזונות ילדיו.

במקרים של משמורת משותפת, נהג בית המשפט להפחית במעט ממזונות האב, מתוך הכרה בכך כי גם האב מגדל את ילדיו וחלות על הוצאות רבות על ילדיו מעבר למזונות. הפחתה זו יכלה להיות בכל היקף בין 5% ל-25% מסך המזונות, כשלעיתים לא ניתנה הפחתה כלל.

כל זה נכון היה עד להחלטה שהתקבלה ביולי 2017 על ידי בית המשפט העליון (בע”מ 919/15), ולפיה במקרה של משמורת משותפת, יישאו ההורים בהוצאות גידול הילדים בצורה שווה. במילים אחרות, במקרה של משמורת משותפת, לא ישולמו מזונות על ידי אף צד לצד שני, כשכל הורה אחראי על מימון שהות הילדים אצלו, ובהוצאות המשותפות כמו הוצאות חינוך, חוגים, רב קו, טלפון אישי וכן הלאה, יתחלקו ההורים ביניהם בצורה שווה. יש להדגיש כי החלטה זו לוקחת בחשבון גם את הכנסות ההורים – אם ההורים משתכרים בצורה שווה פחות או יותר והילדים שוהים אצל שניהם בצורה שווה, יתחלקו ההורים בצורה שווה בהוצאות הגידול.

מהו הורה משמורן?

הורה משמורן הוא ההורה שניתנה לו המשמורת על ילדיו, ושביתו הוא מקום מגוריהם העיקרי של ילדיו. זאת להבדיל מאפוטרופוס – לכל ילד שני הורים, ושני ההורים מוגדרים כאפוטרופוסים של ילדיהם, כלומר, שני ההורים זכאים להשתתף בקבלת החלטות משמעותיות בחיי ילדיהם כדוגמת החלטות בנושאי בריאות וחינוך. ההורה המשמורן הוא ההורה שאצלו גרים הילדים דרך קבע, אך הוא מחויב להתייעץ עם ההורה השני בהחלטות משמעותיות וכן לאפשר להורה השני הסדרי ראייה של הילדים, לבקש אישור מן ההורה השני על מעבר דירה ליעד מרוחק או על נסיעה לחו”ל וכן הלאה.

מהם הסדרי הראייה המקובלים?

הסדרי ראייה מתקיימים כאשר ניתנת משמורת מלאה לאחד ההורים, ולא חלה משמורת משותפת.

הסדרים אלה נועדו לאפשר להורה שאינו ההורה המשמורן לראות את ילדיו, לשמור עימם על קשר ולשהות עימם בהתאם לרצונו עד לרמה שוויונית בין ההורים. הסדרי ראייה מורחבים הם בדרך כלל הסדרי ראייה שיוצרים חלוקה שווה או כמעט שווה בין ההורים. יחד עם זאת, בכל תיק גירושין נקבעים הסדרי ראייה שונים בהתאם לנסיבות. ישנם מקרים בהם ההורה שאינו ההורה המשמורן אינו מעוניין לראות את ילדיו יותר מפעם בשבוע או פעם בשבועיים, ישנם מקרים בהם הוא מעוניין לראותם פעמיים בשבוע או יותר, וישנם פעמים בהם הוא אינו מעוניין לראות אותם כלל.

בכל מקרה ומקרה, יצטרכו הצדדים להגיע להסכמה לגבי הסדרי הראייה, ואם לא אז בית המשפט יחליט על הסדרי הראייה.

ככלל, הסדרי ראייה מקובלים הם הסדרים של לינת הילדים אצל ההורה שאינו משמורן כפעמיים בשבוע, וכל סוף שבוע שני, אך כאמור הדברים יכולים להשתנות מאוד בין מקרה למקרה, כשמול עיני בית המשפט עומדת תמיד טובת הילד.

הסכם זוגיות

הסכם זוגיות

הסכם זוגיות הוא שם נוסף שניתן להסכם ממון או הסכם חיים משותפים, כשהדגש הושם על נושא הזוגיות, קרי הקשר הזוגי.

בעשורים האחרונים, עם השיפור הדרמטי במעמד האישה, נדרש עדכון גם בגישה המשפטית ביחס לאישה בעת פרידתה מבן זוגה.

בהתאם לכך, התפתחה פסיקה וחקיקה המסדירה את נושא חלוקת הרכוש המשותף בין בני זוג שנפרדו דרכיהם.

הסכם זוגיות הוא הסכם שיכולים לחתום עליו בני הזוג בכדי לקבע מראש את הכללים לחלוקת הרכוש, או למנוע מלכתחילה חלוקה כזאת סביב נכסים מסוימים.

מהו הסכם זוגיות?

זהו הסכם הנחתם בין שני בני זוג, בין שהם נשואים, בין שהם ידועים בציבור ובין שהם חיים במודל זוגי אחר.

הסכם הזוגיות דומה בתכליתו להסכם חיים משותפים ולהסכם ממון, אם כי משמו של ההסכם ניתן להבין כי הדגש בהסכם הוא הקשר הזוגי בין בני הזוג, וכל הקשור לרכוש, הון וממון שאיתם מגיע כל בן זוג אל הקשר, ושאותם ייצרו בני הזוג במהלך חייהם המשותפים כזוג.

במסגרת הסכם הזוגיות, קובעים בני הזוג כיצד יחולקו מרכיבים פיננסיים בחייהם, הן לאורך הזוגיות והן במקרה של פירוק הקשר הזוגי, ובכלל זה: דירה ונכסי נדל”ן אחרים, חסכונות, זכויות בנייה, זכויות בעסק, עסקים, זכויות סוציאליות, זכויות פנסיוניות, נכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים וכן הלאה.

במסגרת ההסכם יכולים בני הזוג להסכים על כך שכל הרכוש אותו ישיגו בני הזוג לאורך שנות זוגיותם, יהיה רכוש משותף בעוד רכוש שאיתו נכנס כל בן זוג אל הקשר מלכתחילה, יישאר בבעלות מלאה של אותו בן זוג בכל מקרה. ההסכם יכול להתייחס למצבים מסוימים כמו קבלת ירושה, מות אחד מבני הזוג, פרידה וכן הלאה, הכל במטרה ליצור וודאות סביב הממון של כל אחד מבני הזוג וסביב הממון המשותף שישיגו בני הזוג במהלך תקופת הזוגיות.

בהסכם הזוגיות ניתן לכלול גם מרכיבים שאינם קשורים לממון באופן ישיר, ובכלל זה חינוך הילדים, ענייני בריאות וכל עניין אחר שמעוניינים בני הזוג להגדיר ולקבע מראש, על מנת להסיר ספקות שעלולים לצוץ אצל כל אחד מבני הזוג לגביו.

למי מיועד הסכם זה?

הסכם זוגיות יכול להתאים לכל זוג המקיים קשר זוגי, בין במודל של נישואים דתיים ובין בכל מודל אחר כמו נישואים אזרחיים או ידועים בציבור.

ככלל, בישראל ישנה חקיקה מסודרת סביב כל הנושא של פירוק קשר זוגי רשמי בין זוג נשוי, מה שמותיר פחות מקום לפרשנות של בתי המשפט ומגביר את הוודאות של בני הזוג לגבי האופן בו יחולק הרכוש ביניהם במקרה של פרידה. יחד עם זאת, גם זוגות נשואים עשויים להיתקל בשלל סיטואציות בהן עלולה להיווצר מחלוקת סביב האופן בו יש להתייחס לנכס כלשהו, כנכס משותף או נכס פרטי של אחד מבני הזוג.

המצב הולך ומחמיר עבור זוגות שמקיימים קשר זוגי ללא נישואים, ובפרט ידועים בציבור. הזוגיות של זוגות ידועים בציבור אינה זוכה לחקיקה ייעודית בישראל, ולכן נותר מקום רב לפרשנות של בית המשפט. עבור זוגות אלה בהחלט קיים היגיון חזק לחתימה על הסכם זוגיות שיסדיר את העניינים ביניהם ויגביר את הוודאות אצל כל אחד מבני הזוג, אך כאמור הסכם זוגיות הוא הסכם חיובי ונכון עבור כל זוג, בעיקר אם אחד או שני בני הזוג נכנסים לקשר עם נכסים וממון, אך לא רק.

מהי חשיבותו של ההסכם?

כאשר אנו נכנסים לקשר זוגי חדש, האלמנט האנושי החזק ביותר שמשפיע עלינו הוא הרגש.

אנחנו בדרך כלל נמצאים בשלב של התאהבות, נותנים אמון מלא בבן הזוג שלנו ורוצים להדגיש את אהבתנו אליו.

כל זה טוב ויפה וכך ראוי שיהיה, אך חשוב גם להישאר עם הרגליים על הקרקע, ולהבין שכל זוג שהתגרש אי פעם התחיל את הקשר שלו עם אותם רגשות בדיוק. החיים הם דינמיים ודברים יכולים להשתנות, ובמיוחד רגשות. שינויים אלה יכולים להוביל לעיתים לפירוק הקשר הזוגי, ואז לא ייוותר דבר מאותם רגשות יפים שהציפו אותנו בתחילת הקשר.

הסכם זוגיות

הסכם זוגיות הוא בדיוק ההסכם שאמור לסייע לנו להתמודד עם מצב זה.

על אף אהבתנו החזקה לבן הזוג, אנחנו רוצים ליצור אצלנו וודאות גבוהה לגבי הרכוש הפרטי שלנו נכון להיום והרכוש הפרטי העתידי שלנו (ירושות למשל), וכן לגבי האופן בו יחולק רכוש משותף ובאילו תנאים יוגדר רכוש כרכוש משותף.

כשהדברים ברורים וודאיים, אנחנו פנויים יותר ליהנות מהרגשות שלנו ולטפח את הקשר הזוגי שלנו, ומוציאים את הפחד וחוסר האמון מהמשוואה.

על אף שהסכם זוגיות נחשב לכאורה כסממן של חוסר אמון, בפועל הוא הכלי הטוב ביותר לבניית אמון בין בני זוג.

ביטול ושינוי הסכם זוגיות

הסכם זוגיות הוא הסכם לכל דברן, וכדי לתת לו תוקף משפטי, על בני הזוג להביא את ההסכם לאישור בית המשפט.

רק לאחר קבלת אישור בית המשפט הופך ההסכם לבעל תוקף משפטי שיכול לשמש כראיה במאבק משפטי עתידי.

כפי שלא ניתן לבטל או לשנות הסכם שכירות או הסכם עבודה בהסכמת צד אחד ולא הסכמת הצד השני, כך לא ניתן לבטל או לשנות גם הסכם זוגיות ללא הסכמת שני הצדדים.

אחרי שאמרנו את זה, החוק מותיר פתח לביטול הסכם גם עבור חוזים שכבר נחתמו, וזאת בתנאי שקיימת אחת מהעילות הבאות לביטול ההסכם: תרמית, הטעיה, חוסר תום לב, חוסר רצון, עושק או כפייה. אם יכול אחד הצדדים להוכיח כי חתימתו על ההסכם נעשתה תחת אחד התנאים הללו, ייתכן שיוכל לשכנע את בית המשפט לבטל את ההסכם כליל.

לעניין שינוי הסכם, שינוי הסכם זוגיות דורש הסכמה של שני הצדדים לשינוי המבוקש.

ללא הסכמת שני הצדדים לא ניתן לשנות את ההסכם, ונדרשת פנייה לבית המשפט, שוב, עם יכולת להוכיח את אחת העילות שפירטנו לעיל כעילה מספקת לשינוי ההסכם.

הפרת הסכם זוגיות

הפרת הסכם זוגיות יכולה להתבצע באמצעות ביצוע פעולות “מאחורי הקלעים” וללא ידיעת בן הזוג, המיועדות לקבע בעלות על נכס או ממון בניגוד לאמור בהסכם הזוגיות.

פעולות אלה יכולות לכלול חתימה על חוזים ורכישת נכסים ללא ידיעת בן הזוג, צבירת רכוש והון ללא ידיעת בן הזוג.

מן הסתם, הפרה כזאת צריכה תחילה להתגלות על מנת שתיחשב הפרה, אך מרגע שנתגלתה, קיימת עילה לבן הזוג השני לתבוע את חלקו באותו ממון ורכוש שהושגו בניגוד לקבוע בהסכם הזוגיות.

לסיכום

כל פעולה סביב הסכם זוגיות, החל מעריכת ההסכם, דרך אישורו בבית המשפט וכלה בבקשה לשנותו, לבטלו או להיאבק סביב הפרת ההסכם, רצוי שיבוצע בליווי עורך דין המתמחה בתחום של ענייני משפחה. עורך הדין יוודא כי לשון ההסכם עולה בקנה אחד עם החקיקה ועם הפסיקה הקיימת, ויסייע לצדדים לאכוף את ההסכם בשעת הצורך, או להגיע להסכמות חדשות כשאלו נדרשות וכאשר שני הצדדים מביעים נכונות להגיע אליהן.

עורך דין גירושין – כל התשובות לשאלות הכי חשובות

עורך דין ונוטריון יגאל גולדשטיין

גירושין הוא אירוע, או נכון יותר תהליך קשה ומשברי בכל היבט אפשרי. בתהליך גירושין טיפוסי יכולים בני הזוג לחוש שבר רגשי, אישי, משפחתי ופיננסי, ובתוך השבר הזה עליהם לפעול בצורה שקולה ומחושבת על מנת להגן על האינטרסים שלהם ושל היקרים להם. ללא כל ספק, תהליך גירושין אידיאלי יתבסס על הבנה ושיתוף פעולה בין בני הזוג, ועל נכונות לסיים את הקשר בצורה מכובדת וצודקת לכולם, אך למרבה הצער, המרחק בין הרצוי למצוי הוא גדול הרבה יותר ממה שהיינו רוצים, מה שמאלץ אותנו לנהוג בצורה עניינית ולעיתים כזאת שנוגדת את אופיינו האישי.

אם ישנו מרכיב אחד חשוב נוסף בתהליך הגירושין, מעבר לייצוג מקצועי של עורך דין גירושין מנוסה, הרי שזהו מרכיב הידע והוודאות. את הידע הנדרש לכם להצלחה בתהליך גירושין יכול לספק לכם אך ורק עורך דין משפחה מומחה, אבל חשוב שגם אתם תלמדו את הנושא ותדעו לקראת מה אתם הולכים. ככל שתיגשו לתהליך עם ידע רב יותר, כך תוכלו לעבור אותו בקלות רבה יותר ולהשיג תוצאות טובות יותר. בשורות הבאות, נפרט בפניכם את כל המידע הדרוש לכם על תהליך הגירושין ושלביו השונים.

ההחלטה להתגרש

לפני שנכנסים לתהליך הגירושין, חשוב להגיע לכדי החלטה סופית להתגרש, הן בינכם ובין עצמכם והן בינכם ובין בן/בת זוגכם. ברמה האישית ייתכן שאתם מרגישים די בטוחים עם הכוונות שלכם, אבל כדי לקבל החלטה מבוססת, עליכם לקבל תחילה ייעוץ משפטי, להבין בדיוק מול מה אתם עומדים, כיצד צפוי להיראות התהליך, כמה זמן הוא צפוי להימשך ומהו פוטנציאל “הרווח”/ נזק שעומד בפניכם בתהליך.

ההחלטה להתגרש היא החלטה שלכם, ושלכם בלבד. אתם בהחלט רוצים לשמור על ראש פתוח בהתנהלות מול בן או בת זוגכם, אבל מרגע שקיבלתם את ההחלטה להתגרש, עליכם לשנות את הלך הרוח ולהבין שממצב של שותפות אתם עוברים למצב של יריבות, שאותה ניתן לנהל בצורה פחות או יותר טובה, אבל עדיין מדובר ביריבות.

גיוס עורך דין לענייני משפחה

את הביטוי “כל מה שתגיד, עשוי לשמש ואכן ישמש נגדך בבית המשפט”, אתם לבטח מכירים ממסך הקולנוע, אך הביטוי הזה נכון גם בעולם האמיתי, וגם בתחום הגירושין. את עורך הדין שלכם אתם רוצים לגייס כבר לאחר שקיבלתם החלטה להתגרש, ולוודא שלא תעשו שום מהלך ולא תגידו שום דבר שישמש בהמשך הדרך את הצד השני נגדכם.

קשה להפריז בחשיבותה של מעורבות עורך דין לענייני משפחה שייצג אתכם בתהליך הגירושין. זהותו של עורך הדין שילווה אתכם, ייעץ לכם וייצג אתכם בתהליך יכולה להכריע את המרכיבים הגדולים והחשובים ביותר בתהליך כולו. המלצות מקרובי משפחה כבודן במקומן מונח, אך חשוב לזכור שכל מקרה גירושין שונה ממשנהו, והמלצות לא תמיד ניתנות על סמך תוצאות מקצועיות אלא על סמך כימיה אישית. על כן, כדאי לקבל חוות דעת מגורמים מקצועיים בעולם דיני המשפחה (עורכי דין, רשויות וכן הלאה) ולפעול על פיהן.

במידה ואתם עומדים בקריטריונים מסוימים המוגדרים בחוק ואשר אותם תוכלו למצוא באתר משרד המשפטים, תוכלו ליהנות מייצוג חינם של עו”ד לענייני משפחה באמצעות הסיוע המשפטי של משרד המשפטים. בכל מקרה אחר, יהיה עליכם לשכור עורך דין לענייני גירושין באופן פרטי.

גיבוש הסכם גירושין

הסכם גירושין הוא למעשה הסכם בין שני הצדדים סביב ארבע סוגיות מרכזיות: מזונות ילדים, משמורת והסדרי ראייה, חלוקת רכוש וכתובה (לעיתים מזונות אישה). את ההסכם ניתן לגבש באופן עצמאי בין בני הזוג, או באמצעות גישור מקצועי, ובכל מקרה בליווי עורך דין לענייני משפחה. על ההסכם להיחתם על ידי הצדדים מתוך הסכמה ורצון, ולא בכפייה. על ההסכם לראות פני עתיד ולהגיע להסכמות שלוקחות בחשבון ראייה ארוכת טווח עד הגיע הילדים לגיל 18. עם הגיע הילדים לגיל 18 או סיום לימודיהם התיכוניים, לפי המאוחר ביניהם, ועד תום שירות החובה בצה”ל, ו/או הגיע הבת לגיל 20 או הבן לגיל 21, לפי המוקדם יותר, יפחתו דמי המזונות ל-1/3 מהמזונות המקוריים. לאחר מכן יפקע חיוב המזונות עבור אותם ילדים. על מנת להעניק להסכם הגירושין תוקף משפטי, יש להגישו לבית המשפט לענייני משפחה ו/או לבית הדין הרבני ולקבל את אישורו להסכם – רק אז יהפוך ההסכם לתקף מבחינה משפטית.

גיבוש הסכם גירושין היא הדרך הטובה ביותר והנעימה ביותר להשלים תהליך גירושין, אך למרבה הצער, במקרים רבים מדי קיימים חילוקי דעות שלא ניתן לגשר עליהם, ולכן נדרשת מעורבות של ערכאות משפטיות.

פתיחת תיק גירושין

את תיק הגירושין תוכלו לפתוח באמצעות הגשת תביעת גירושין לאחד משני הערכאות העוסקות בענייני גירושין בישראל: בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. בין שני גופים אלה, שפועלים על פי גישות שונות ועל בסיס דגשים שונים, מתקיים מאזן כוחות שנקרא “מרוץ הסמכויות” ומשמעותו היא שהערכאה בה תוגש התביעה הראשונה בעניינכם היא הערכאה שתדון בתביעה ואשר אליה יהיה על הצדדים לפנות בכל שינוי עתידי שירצו לערוך בתיק.

בהתאם לכך, אם יש לכם אינטרס מובהק לפנות לערכאה אחת על פני השנייה (בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה), עליכם לפעול במהירות ולהגיש את התביעה לגירושין באותה ערכאה, לפני שהצד השני יגיש תביעה בערכאה השנייה (שמן הסתם מועדפת עליו). כל החלטה שאתם מקבלים בהיבט זה, חשוב שתתבצע בכפוף לייעוץ משפטי של עורך הדין שלכם, שיפרט בפניכם את השיקולים, היתרונות והחסרונות לכל בחירת ערכאה.

דיון משפטי

דיון משפטי מתנהל מול דיינים ברבנות או מול שופט בבית המשפט לענייני משפחה. במסגרת הדיון, כל צד מעלה את טענותיו בכתב תביעה (התובע) או כתב הגנה (הנתבע), ומעמיד את כל ההוכחות הנדרשות להוכחתן. בהתאם לכך, עליכם להיות מוכנים לחשיפת פרטי חייכם לרבות שכר, חשבונות עו”ש, פיקדונות, חסכונות ונתונים כלכליים אחרים, בעלות על רכוש, טיב הקשר בין כל הורה עם הילדים וכן הלאה.

בדיון המשפטי באה לידי ביטוי חשיבותה של אסטרטגיית התביעה או ההגנה שבנה עבורכם עורך הדין, ויכולתו לנתב את ההליך המשפטי לטובתכם במסגרת כתבי התביעה/ הגנה, התצהירים ודיוני ההוכחות. כמו כן, עורך הדין מכיר את התשתית המשפטית ואופן התנהלות המערכת המשפטית והוא שאחראי לייצג אתכם בפניה גם ברמה האדמיניסטרטיבית וגם ברמה המשפטית מקצועית.

בתום הדיון המשפטי יינתן פסק הדין סביב הסוגיות שעלו בו, בין שהתביעה הוגשה סביב עניין ספציפי (מזונות, משמורת או רכוש) ובין שהוגשה כחבילה אחת שלמה. פסק הדין יכול להוות בסיס מחייב לגיבוש הסכם גירושין, והוא יכול להוות גם תחליף להסכם כזה, ובכל מקרה על הצדדים לפעול על פיו ככתבו וכלשונו.

מתן גט

תהליך הגירושין מגיע לתומו לאחר שניתן הגט לאישה. שלב זה מבוצע לאחר שהצדדים הגיעו להסכמות הנדרשות ונותר רק להגיע לבית הדין הרבני לעריכת טקס מתן הגט. במקרה ואחד הצדדים מסרב לתת את הגט או לקבל אותו על מנת להפעיל סחטנות רגשית, אישית או כלכלית, רשאיות הערכאות המשפטיות להפעיל שורה של סנקציות על אותו צד לרבות עיכוב יציאה מן הארץ, הפעלת סנקציות של ההוצאה לפועל ואף מאסר של עד 5 שנות מאסר.

מתן הגט עצמו מבוצע במסגרת טקס התרת נישואין בבית הדין הרבני בליווי עדים, ובמסגרתו מוודא בית הדין כי הגט ניתן ומתקבל מרצון. הגט נכתב על ידי סופר סת”ם בהוראת הגבר, ולאחר הכנתו מוסר הגבר את הגט לידי האישה בנוכחות העדים, ובכך למעשה מסתיימים הנישואין בין בני הזוג.

כאמור, תהליך הגירושין הוא אינו תהליך פשוט מבחינה רגשית, ולכן חשוב שיהיה לכם ייצוג מקצועי של עורך דין הפועל בצורה קרה ומחושבת להשגת מטרותיכם סביב כלל הסוגיות לרבות משמורת, הסדרי ראייה, מזונות וחלוקת רכוש. השפעתו של עורך הדין ניכרת לאורך התהליך כולו, החל משלב ההתדיינות העצמאית מול בן/ בת הזוג, דרך גיבוש ההסכם המשפטי וכלה בייצוג בערכות המשפטיות ובמימוש ההסכם או פסק הדין שניתן, ובהתאם לכך נוכחותו חשיבה מהשלב בו קיבלתם החלטה להתגרש ועד טקס הגט עצמו.

מזונות

מזונות

החוק הישראלי מחייב כל הורה לשאת במזונות ילדיו הקטינים. במשפחות בהן ההורים הם פרודים, משולמים המזונות על ידי הורה אחד להורה השני (בדרך כלל ההורה שאינו משמורן להורה המשמורן, ובדרך כלל הגבר לאישה), שאחראי להשתמש בכספי המזונות למילוי צרכי הקטינים. מזונות אלה הם זכותו הבלעדית של הילד ולא של ההורה המקבל אותם, ובהתאם לכך הם מיועדים למילוי צרכי הילד בלבד ולטובתו. מהם מזונות ילדים? כיצד הם נקבעים? האם ניתן לשנות אותם לאחר שנקבעו? כל התשובות בשורות הבאות.

מהם מזונות ילדים?

כל קטין עד גיל 18 זכאי למזונות מלאים מהוריו, מזונות המיועדים למלא את כל צרכיו הבסיסיים. אמת זו נכונה הן במקרים בהם ההורים חיים יחד במסגרת נישואים ובין כאשר מדובר בהורים גרושים החיים בנפרד זה מזה. החל מגיל 18 ועד סיום שירות החובה או שירות לאומי (בדרך כלל 21) זכאי הילד למזונות מופחתים (בדרך כלל שליש). חובת המזונות על ההורה נקבעת בישראל בהתאם לדין האישי, קרי הדין שנקבע על ידי העדה הדתית אליה משתייך ההורה. בהתאם לכך, על הורה יהודי חל הדין העברי. הורה שלא חל עליו הדין האישי, או שהדין האישי שחל עליו אינו מחייב אותו בתשלום מזונות לילדיו, יחולו עליו הוראות חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות).

על פי הדין העברי החל על כל ההורים היהודים בישראל, חובת המזונות חלה בעיקרה על האב, וחובתה של האם היא שולית בהיבט זה. האב מחויב באופן בלעדי לדאוג לצרכיהם הבסיסיים וההכרחיים של הילדים כדוגמת: מזון, בגדים, חינוך, בית, בריאות וכדומה. המשמעות היא שאב הילדים חייב במזונות ילדיו בכל מקרה, ללא כל קשר ליכולתו הכלכלית ובכלל. לעומת זאת, האם תהיה מחויבת במזונות ילדיה במקרים חריגים בלבד ורק כאשר יש לה את היכולת הכלכלית לכך.

מזונות שאינם הכרחיים, ומוגדרים ביהדות “צרכים מדין צדקה” חלים על שני ההורים בהתאם להכנסתם הפנויה בניכוי הוצאותיהם. ככלל, על פי הדין העברי מחויב האב במלוא מזונות ילדיו עד גיל 15, ומגיל 15 מחויב במזונות מדין צדקה בלבד. יחד עם זאת, פסיקת המזונות במעמד הגירושין לוקחת זאת בחשבון מראש ומשקללת את הסכומים כך שסכום המזונות שיועבר לאם יהיה אחיד עד גיל 18 או 21 כאמור.

מהם דמי מדור?

מדור הוא מונח המתייחס להוצאות עבור מקום מגורים ואחזקתו. מאחר ומדובר בצורך בסיסי והכרחי, מחויב האב באופן בלעדי לממן את מדור ילדיו. יחד עם זאת, המדור מחושב בנפרד מהמזונות הכלליים ומתווסף אליהם בתום החישוב לכדי תשלום כולל. במסגרת החוק הקיים מחויב האב לממן לילדיו מדור ברמה דומה לזו שהיו רגילים אליה בתקופת הנישואים, בהיבט של גודל הדירה, מיקום הדירה וכדומה. יחד עם זאת, האב אינו מחויב לרכוש דירה עבור ילדיו, ואף לא לשכור אותה, אלא להשתתף במימון העלויות של מקום המגורים לילדיו. עלויות המדור אינן כוללות רק את עלות הדירה או דמי השכירות אלא גם את כל הוצאות אחזקת הדירה, ובכלל זה: דמי שכירות, תשלומי ועד בית וארנונה, חשמל, מים וכדומה.

גובה המדור שמושת על האב נקבע בהתאם למספר הילדים, כשהנוהג אומר כי האב יישא בסך 30% מעלויות המדור כאשר מדובר במזונות לילד אחד, 40%  עבור שני ילדים ו-50% עבור שלושה ילדים או יותר. ישנם גם מקרים בהם האב אינו מחויב כלל בהוצאות מדור, למשל כאשר בבעלות האם דירה משלה שאין עליה עוד הוצאות משכנתא. במקרה זה הדין אינו מובהק, ושופטים שונים יכולים לפסוק הוצאות מדור שונות עד כדי פטור מוחלט מהוצאות מדור כאמור.

הוצאות מיוחדות

על הסכום שנפסק כדמי מזונות נהוג להוסיף גם הוצאות מיוחדות, הכוללות הוצאות חינוך כדוגמת מעון, חוגים, צהרונים וקייטנות, והוצאות מיוחדות אחרות. מאחר ומדובר בהוצאות כלליות שאינן ידועות מראש, הדין אומר כי התשלום עבורן יבוצע לאחר ביצוען, כשהאב ישתתף במחצית ההוצאה. בהוצאות אלה נכללות למשל הוצאות טיפולים פסיכולוגיים, משקפיים, טיפולי שיניים, טיפולי חירום וכן הלאה. במקרה זה, מציגה האם קבלה בפני האב, והאב מעביר לה מחצית מההוצאה הרשומה בקבלה.

כיצד נקבע גובה דמי המזונות?

גובה המזונות יכול להשתנות ממקרה למקרה, בהתאם להכנסות ההורים, מספר הילדים ועד כמה שזה יישמע מוזר, גם בהתאם לזהות השופט. ככלל, בית המשפט לענייני משפחה בישראל קבע כי רף המינימום לדמי מזונות יעמוד על 1,250 ₪ לילד אחד בהצמדה למדד המחירים לצרכן, וזאת כמובן ללא מדור וללא הוצאות מיוחדות. כאשר ישנם יותר מילד אחד, נהוג לחרוג אל מתחת לרף המינימום עבור הילד השני, ולחרוג עוד יותר עבור הילד השלישי ומעלה, זאת מכיוון שישנן הוצאות רבות שהן משותפות לכלל הילדים, ואין צורך לשלם את מלואן עבור כל ילד בנפרד.

בחישוב המזונות לוקח בית המפשט בחשבון את הכנסותיו של האב והכנסות האם, ובכלל זה לא רק הכנסות משכר אלא גם מרכוש, וכן את משמורת ההורים או הסדרי הראייה שנקבעו. במקרה של משמורת משותפת, יפחית בדרך כלל בית המשפט עד 30% מגובה המזונות המקורי שנקבע, וזאת לאור העובדה כי הילדים שוהים זמן שווה אצל האב, ובזמן זה עליו לממן אותם בנוסף למזונות המשולמים על ידו.

בהקשר זה ראוי לציין את פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון ביולי 2017 (הלכת בע”מ 919/15), ועל פיו במקרה בו קיימת משמורת משותפת על ילדים מעל גיל 6, יקבע גובה המזונות בהתאם להכנסות ההורים. במקרה של שכר דומה, תבוטל למעשה החבות בתשלום מזונות. פסיקה זו חורגת למעשה מהדין העברי, ובאה ליצור מצב שוויוני בין הורים החולקים ביניהם את שהותם עם הילדים בצורה שווה. במצב זה, כל הורה מממן את ילדיו בזמן שהותם אצלו, ומתחלק בצורה שווה בהוצאות המשותפות כמו בית ספר, גן ילדים, רב קו, טלפון נייד וכן הלאה.

על פי פסיקת בית המשפט המחוזי נקבע כי במקרים בהם ניתן פסק דין או נחתם הסכם בעל תוקף של פסק דין לפני פסיקת הלכת בע”מ, עצם פסיקת ההלכה החדשה אינה מהווה שינוי נסיבות. יחד עם זאת, נקבע כי במקרים אלה מספיק שינוי נסיבות כלשהו, ואפילו יהיה הוא קל מאוד, בכדי להצדיק את החלת ההלכה החדשה.

הסכם מזונות מול תביעת מזונות

הורים הנמצאים בהליך גירושין יכולים לבחור בין שתי אפשרויות מרכזיות: לחתום על הסכם גירושין הכולל התייחסות לנושא המזונות, או להגיש תביעה לפסיקת מזונות על ידי בית המשפט לענייני משפחה. מן הסתם, רצוי לכל הצדדים להגיע להסכמות בנושא המזונות ללא צורך בהגשת תביעה, אך אם היכולת להגיע להסכמות אלה אינה קיימת, עומדת לכל אחד מן הצדדים להגיש תביעת מזונות בהתאם. במקרה של הסכם מזונות מוסכם, יש להגיש את ההסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה על מנת שיקבל תוקף של פסק דין. הסכם מזונות שלא קיבל את אישור בית המשפט, אין לו תוקף משפטי.

מה עושים כשהמזונות לא משולמים?

כאשר ההורה שחויב בתשלום המזונות להורה השני אינו עומד בהתחייבותו זו, קיימות בפני ההורה השני שתי אפשרויות לגביית המזונות:

פתיחת תיק בהוצאה לפועל

במקרה זה, מאפשרת ההוצאה לפועל להורה לבחור בין מסלול הגבייה הרגיל של ההוצל”פ בו מנהל הצד הזוכה את התיק באופן עצמאי או בסיוע עורך דינו, ובין מסלול מזונות בו מטפלת ההוצאה לפועל בתיק ויוזמת את הצעדים הנדרשים מול החייב, עם מעורבות מינימלית של הזוכה וללא צורך בייצוג עורך דין.

בכדי להביא את החוב לכדי גבייה, יכולה ההוצאה לפועל לנקוט בשורה של סנקציות נגד החייב לרבות עיקול מטלטלין ורכוש, צו איסור יציאה מהארץ, עיקול רישיון נהיגה, עיקול חשבון בנק, עיקול כספים וחסכונות, עיקול דירה ואפילו מאסר של עד 21 יום (על הזוכה לאשר צעד זה בטופס מיוחד).

הגשת תביעת מזונות למוסד לביטוח לאומי

במקרה זה, יכול הזוכה להגיש תביעה לתשלום המזונות על ידי הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי ישלם לזוכה קצבה חודשית בגובה המזונות שנפסקו לו או על פי התקנות הקיימות, הנמוך ביניהם, כשאת ההפרש יכול הזוכה להגיש להוצאה לפועל. קצבת מזונות מהביטוח הלאומי מותנה בהכנסות האם מעבודה ומרכוש, ויש לבדוק תחילה את הנתונים באתר הביטוח הלאומי.

מזונות ילדים הוא מרכיב מפתח בכל תיק גירושין, וסביבו מתגלעים רבים מהסכסוכים בין הצדדים. על הצדדים לנהוג בצורה בוגרת תוך ראיית טובת הילדים מול עיניהם. כמו כן, מומלץ לעבור את ההליך המשפטי, בין במסגרת הסכם ובין במסגרת תביעה משפטית, בליווי עורך דין משפחה מומחה.

הסדרי ראייה

הסדרי ראייה

הסדרי ראייה הםאחד מהמרכיבים המרכזיים בכל הסכם גירושין בו מעורבים ילדים. הסדרים אלה נקבעים כאשר לילדים נקבע הורה משמורן אחד, האם או האב, והם מיועדים להסדיר את הראייה והשהייה של הילדים עם ההורה השני. כיצד נקבעים הסדרי ראייה? מהם ההסדרים המקובלים? מהם הסדרי ראייה מורחבים? כל התשובות בשורות הבאות.

מהם הסדרי ראייה?

במסגרת תהליך גירושין נקבע מהו מקום מגוריהם העיקרי של הילדים. במקרה של משמורת משותפת, ישהו הילדים זמן שווה אצל כל אחד מן ההורים, ובמקרה כזה אין צורך בקביעת הסדרי ראייה כלל. כאשר אחד ההורים, בדרך כלל האם, מקבל את המשמורת המלאה על הילדים, ישהו הילדים אצל אותו הורה את רוב זמנם. הסדרי ראייה הם למעשה הסכמות המיועדות להסדיר את ראיית הילדים על ידי ההורה השני, ההורה שאינו ההורה המשמורן.

מהם הסדרי ראייה מקובלים ומהם הסדרים מורחבים?

הסדר הראייה נקבעים כתלות ישירה בגילם של הילדים ובהעדפותיהם של ההורים. הורה שאינו רוצה לראות את ילדיו, אין דרך לחייבו לעשות כן, והורה שמעוניין לראות את ילדיו כמה שיותר ולהיות מעורב כמה שיותר בחייהם, יש לברך על כך ולכבד זאת. ככלל, הדבר הנכון ביותר הוא להגיע להסכמה בין הצדדים, לפחות סביב הנושא זה, מתוך היכרות של הצדדים את מערכת היחסים של כל הורה עם הילדים ומתוך רצון לאפשר לילדים לחוות את שני הוריהם כמה שרק אפשר. הדבר הלא נכון לעשות הוא להשתמש בהסדרי ראייה ככלי ניגוח נגד הצד השני, צעד שפוגע לא רק בהורים עצמם אלא בעיקר בילדים, כעת ובעתיד.

אחרי שאמרנו את זה, לאורך השנים התקבע סטנדרט, כמובן לא מחייב, של הסדרי ראייה מקובלים. הסדרים אלה כוללים שני מפגשים ללא לינה במהלך כל שבוע, וכל סוף שבוע שני הכולל את לינת שישי. הסדרים אלה מתאימים בדרך כלל לפעוטות עד גיל 3. כאשר הילדים מעט יותר גדולים, ניתן לעבור להסדרי ראייה מורחבים, במסגרתם עוברים שני המפגשים באמצע השבוע למפגשי לינה ולא רק לביקור.

את הסדרי הראייה אפשר להמשיך ולהרחיב כאמור, כתלות ברצונם של הילדים וברצונם ויכולתם של ההורים. בסופו של דבר, כל עוד הצדדים מגיעים להסכמה ביניהם בעניין זה, אין כל מגבלה שחלה עליהם. זאת בדיוק הסיבה שאת הנושא הזה לפחות, רצוי להסדיר במסגרת הסכמה בין בני הזוג, ולא להשאיר את ההחלטה לשופט, שעל אף מעמדו, אינו יכול להתחבר להיבטים הרגשיים הייחודיים בכל משפחה ומשפחה.

מי קובע את הסדר הראייה ומדוע חשוב להגיע להסדרים אלה בהסכמה?

קביעת הסדרי ראייה יכולה להתבצע בשני ערוצים שונים: הסכמה או פסיקה. בערוץ ההסכמה, מוצאים ההורים את הבגרות והכוח להגיע להסכמה סביב נושא הסדרי הראייה, ומסכמים ביניהם את הימים בהם ייראו הילדים את ההורה שאינו משמורן (בדרך כלל האב), את השעות, את הלינות ואת התנאים להודעה על שינוי או ביטול יום. בערוץ הפסיקה, משאירים ההורים את ההחלטה לבית המשפט, שיישען בהחלטתו על חוות דעת מקצועיות של פקידת סעד מטעם גורמי הרווחה. פקידת הסעד בוחנת למעשה את רצון הילדים, את המסוגלות ההורית של כל אחד מההורים, את השעות שיכול כל הורה להקדיש לילדים וכן הלאה, ובהתאם לכך נותנת המלצה לבית המשפט. בהיעדר נסיבות חריגות, ייקבעו הסדרי ראייה מקובלים או מורחבים בהתאם לגיל הילדים.

הדרך הטובה והנכונה ביותר לקביעת הסדרי ראייה, הן עבור ההורים והן עבור הילדים, היא דרך ההסכמה במסגרת הסכם גירושין. על אף שרצוי להגיע להסכמות בכל הסוגיות הקשורות לגירושין, זה בהחלט לגיטימי אם אינכם מצליחים להסכים על הכל. בתחום הספציפי של הסדרי ראייה ישנה חשיבות רבה שתדעו להגיע להסכמה בצורה בוגרת, בעיקר לטובת הילדים אך גם לטובת ההורה שאינו משמורן, ושמן הראוי כי יוכל לראות את ילדיו בצורה נרחבת עד כדי שוויונית. זאת ועוד, במסגרת הסדרי הראייה כדאי להכניס גם את רצון הילדים, שכן אף אחד מן ההורים לא ירצה לפעול כנגד רצון הילדים אם אלו ירצו כך פתאום לקפוץ לבקר את אחד ההורים. בכל מקרה, לא יהיה זה נכון מבחינתכם להשתמש בכלי הסדרי הראייה ככלי ניגוח, שכן גירושין היא דרך ארוכה ופתלתלה, וכל אחד מן הצדדים יכול לחכות לצד השני מאחורי כל סיבוב בדרך הזאת.

אם אינכם מצליחים להגיע להסכמה באופן עצמאי, מומלץ לערב עורך דין משפחה או גורם מגשר, שיסייע לכם לקבל החלטות בצורה שקולה. לעיתים מצליחים בני זוג להגיע להסכמה סביב היקף הסדרי הראייה, אך אינם מסכימים לגבי התנאים לביטול או שינוי ימים, וחבל להפיל את ההסכמות כולן סביב עניין פרוצדורלי כזה. גורם מקצועי ידע בדרך כלל להכניס היגיון לדברים ולבסס הסכמה הדדית בין הצדדים.

שינוי מקום מגורים

אחת הסוגיות הבעייתיות, אם כי מאוד לא שכיחה, בהתנהלות הורים גרושים היא הסוגיה של שינוי מקום מגורים על ידי אחד ההורים. מצד אחד, לכל אדם עומדת הזכות לשנות את מקום מגוריו ואף להגר לחו”ל, ומצד שני, לכל הורה ישנה הזכות לראות את ילדיו מבלי לנסוע מרחקים ארוכים לשם כך. בכדי למנוע את הצורך בניהול מאבק משפטי אם וכאשר אחד ההורים מעוניין להעתיק את מקום מגוריו למקום אחר, חשוב להסדיר את הנושא כבר בהסכם הגירושין. בהסדרה זו ניתן לקבוע רדיוס מקסימלי שאליו יכולים ההורים להעתיק את מקום מגוריהם ללא צורך באישור הצד השני, וכן מגבלות לגבי שינויי מקום מגורים הדורשים אישור של הצד השני. דברים אלה נכונים לגבי שינוי עיר המגורים והם נכונים גם לגבי הגירה לחו”ל.

בכל מקרה, הזכות להגיש תביעה לבית המשפט עומדת לכל אדם, אף אם חתם על הסדרה מסוים בהסכם הגירושין. במידה והנסיבות הקיימות הן חריגות ומצדיקות זאת, בהחלט יש מקום להגיש תביעה לצורך קבלת אישור של בית המשפט לשינוי מקום המגורים, אם כי בית המשפט לא יאשר מהלך כזה אם לא קיימות במקרה נסיבות שהן אכן חריגות, המצדיקות את ניתוק הילדים מאחד ההורים.

בהקשר זה, כדאי לציין גם את המקרה של נסיעות לזמן קצוב לחו”ל. בהיבט זה נהוג להסדיר את העניין במסגרת הסכם הגירושין, בדרך כלל באופן שדורש את הסכמת שני ההורים עבור כל נסיעה של הילדים לחו”ל. ישנה גם האפשרות להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ לילדים, וביטולו על ידי שני ההורים בכל פעם שאחד ההורים מעוניין לצאת עימם לחו”ל.

הפרת הסדר ראייה

הסדרי ראייה הם בסופו של דבר סעיף נוסף בהסכם הגירושין, וכפי שכל צד להסכם יכול באופן מעשי, להפר כל סעיף בהסכם, הוא יכול להפר גם את סעיף זה. הפרה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בצורת מניעת קיום הסדרי הראייה על ידי ההורה המשמורן (בדרך כלל האם) כפי שמצוין בהסכם, בטענות מטענות שונות, ולחילופין אי עמידה של ההורה הלא משמורן (בדרך כלל האב) בהסכם. בכל מקרה של הפרה נקודתית, כדאי לשמור על פרופורציות, לבלוע את הרוק ולהמשיך הלאה. במקרים של הפרות חוזרות ונשנות, עומדת לרשות הצדדים הזכות להגיש תביעה לבית המשפט בבקשה להטיל סנקציות כספיות או אחרות על ההורה המפר, ואף תביעה לשינוי הסדרי הראייה המופיעים בהסכם.

זה המקום לחזור ולהזכיר: הסדרי ראייה הם מרכיב חשוב מאוד, שמיועד לאפשר להורה הלא משמורן לראות את ילדיו, ולאפשר לילדיו לראות אותו. המדובר בזכות בסיס של כל הורה, ופגיעה בה היא דבר חמור הן ברמה המוסרית והן ברמה המשפטית. אם אתם חווים פגיעה בזכותכם זאת, מומלץ מאוד לגשת לעורך דין משפחה מקצועי, שידע כיצד להיעזר בכלים המשפטיים העומדים לרשותו על מנת להחזיר לכם את זכותכם הבסיסית. מן הצד השני, אם ההורה הלא משמורן אינו עומד בהסדרי הראייה שנקבעו לו, גם במקרה זה מומלץ לגשת לעורך דין משפחה מוסמך שיפעל לשינוי ההסדרים בהסכם, ואולי בהמשך לכך גם לשינוי גובה המזונות שנקבעו בו.

הסכם שלום בית

הסכם שלום בית

גירושין הם לא בהכרח הפתרון הרע ביותר, וישנן מערכות יחסים שטוב יותר לכל המעורבים לו היו מסתיימות כמה שיותר מהר. יחד עם זאת, ישנם מקרים לא מעטים בהם הרצון להתגרש נובע מסיטואציה חולפת, מאי הבנה או ממקום של פזיזות, אגו ורגשות חריגים, שהמאפיין ביותר שלהם הוא זמניותם. במקרים אלה, עשויים בני הזוג להחליט שהם מעוניינים לתת צ’אנס נוסף לזוגיות. יחד עם זאת, אף צד אינו מעוניין שהצד השני ינצל את “פסק הזמן” של הניסיון להחזיר את הזוגיות אל דרך המלך, בכדי לבצע מהלכים שיפעלו לטובתו אם וכאשר יסתיים העניין בגירושין. בדיוק במצבים אלה נדרש הסכם שלום בית.

מהו הסכם שלום בית?

שלום בית הוא מצב בו בני זוג, שהביעו את רצונם להתגרש זה מזה, מסכימים לתת צ’אנס נוסף לזוגיות ולנסות להסדיר את המחלוקות לפני שפונים לצעד שכמעט אף פעם אין ממנו חזרה. הצורך בשלום בית עולה אצל כל סוגי הזוגות, ובמיוחד כאשר מעורבים בסיפור ילדים. טבעי הוא שבסיטואציה כזאת תהיה רמת האמון בין הצדדים נמוכה מאוד, וסביר שבני הזוג כבר הספיקו לעבד בראשם כבר לא מעט מחשבות כיצד להתמודד עם מצב הגירושין העומד לפתחם. במצב זה, עשויים בני הזוג לרצות בניסיון נוסף לשקם את הזוגיות, אך במקביל גם לחשוש מניצול הניסיון הזה על ידי הצד השני בכדי “לצבור נקודות” או לבצע פעולות שיפעלו לטובתו במידה והניסיון ייכשל, והמצב יגיע לכדי גירושין.

הסכם שלום בית הוא הסכם שבו מפרטים בני הזוג את העקרונות לניהול הקשר הזוגי ביניהם במהלך הניסיון לשקמו, ובכלל זה האופן בו יתמודדו בני הזוג עם המחלוקות המרכזיות שהביאו אותם להחלטה לפרק את הקשר הזוגי. חלקו זה של ההסכם הוא מעין הליך זוגי פסיכולוגי, שערכו המרכזי הוא ביצירת הבנה של כל צד סביב הציפיות של הצד השני, בהיעדר תקשורת בריאה בין הצדדים.

בחלקו השני של ההסכם, יפורטו הסכמות בני הזוג ביחס לאפשרות הגירושין. במסגרת זו לא חייבים לכסות את כל הסוגיות שעלולות לצוץ בתהליך הגירושין, אך ככל שהמסמך יהיה מקיף יותר וכולל יותר, כך יהיה קל יותר לסיים את הליך הגירושין, במידה וייכשל הניסיון לשקם את המערכת הזוגית, בצורה קלה וחלקה יותר. חלקו זה של ההסכם מיועד לקבע התחייבויות של בני הזוג לעניין הגירושין, כך שאף צד לא יוכל לנצל את שלום הבית בכדי לבצע מהלכים שונים בניסיון לשפר לכאורה את עמדתו לקראת הגירושין במקרה של כשלון שלום הבית.

מה כולל הסכם שלום בית?

הסכם שלום בית הוא הסכם כללי שבו ניתן לשלב כל סוגיה שמעוניינים בני הזוג ליישב ביניהם במסגרת הניסיון לשקם את הזוגיות שלהם. כל עניין שהיווה בעבר מקור ליריבות, כל התנהלות או התנהגות של צד אחד, אשר מפריעה לצד השני וכל מרכיב במערכת הזוגית שמסכנת את המשך קיומה, יכולים להיכנס להסכם שלום הבית, על פי שיקולם ודעתם של בני הזוג.

להלן מספר דוגמאות של נושאים קלאסיים, אותם ניתן למצוא בהסכמי שלום בית רבים:

  • מחלוקות בנושאי חינוך הילדים ופירוט ההתחייבויות של כל צד בעניין זה
  • מעורבות המשפחה המורחבת בחייהם הפרטיים של בני הזוג
  • מחלוקות סביב ההתנהלות הכלכלית של משק הבית
  • מחלוקות בנושא ביצוע מטלות הבית והטיפול בילדים
  • טענות בדבר התנהגות בלתי הולמת של אחד הצדדים כלפי הצד השני

אלו הן כאמור רק דוגמאות שכיחות לנושאים שעולים בהסכמי שלום בית, אך בני הזוג רשאים לשלב בהסכם שלהם כל סוגיה שעולה על דעתם, ושלהערכתם חשובה בכדי שהניסיון להשכין שלום אכן יצלח.

בנוסף, יכלול הסכם שלום בית התייחסות גם לשלושת המרכיבים המרכזיים שעולים בכל תהליך גירושין: משמורת ילדים, מזונות ילדים וחלוקת רכוש. בהסכם שלום הבית יכולים בני הזוג לעגן הסכמות סביב רכוש פרטי שאיתו נכנס כל צד למערכת הזוגית, לאופן בו יחולק הרכוש המשותף ופירוט מהו אותו רכוש משותף. בני הזוג יכולים לעגן הסכמות לגבי המשמורת על הילדים או הסדרי הראייה שלהם על ידי ההורה הלא משמורן, וכן לקבוע גובה מזונות ילדים במידה והמקרה יגיע לכדי גירושין.

התוקף המשפטי של הסכם שלום בית

הסכם שלום בית הוא הסכם שנחתם ברגע של התפייסות ורצון להבין את הצד השני. יחד עם זאת, חתימת ההסכם על ידי הצדדים אינה מספיקה על מנת להעניק לו תוקף משפטי. בכדי להפוך את ההסכם למחייב, ולהשית על כל צד את תחושת החובה שנובעת מההסכם, יש להגיש את ההסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. רק באישור של אחת מערכאות אלה, יקבל ההסכם תוקף משפטי מחייב.

הליך האישור כולל בחינה של ההסכם על מנת לוודא שהוא אינו נוגד עקרונות משפטיים כלשהם (כך למשל, לא יכולים בני הזוג לקבל החלטות במסגרת הסכם שלום בית, על משמורת ילדים שטרם נולדו), ושבני הזוג חתמו עליו בתום לב ומרצונם החופשי. לאחר שמוודאת הערכאה המשפטית את תקינות ההסכם, היא נותנת את אישורה להסכם שמקבל תוקף של פסק דין מחייב.

הפרת הסכם שלום בית

אחד החסרונות הגדולים של הסכם שלום בית הוא שהוא לא ניתן לאכיפה באותה מידה בה ניתן לאכוף הסכם בין שני זרים. מאחר ומדובר בבני זוג, ומאחר ותפיסת הזוגיות היא סובייקטיבית לחלוטין עבור כל צד, יכול כל צד להסכם בכל רגע נתון, לטעון כי הצד השני הפר את ההסכם או שאינו פועל בהתאם להתחייבויותיו על פי ההסכם ולדרוש לפרק את הזוגיות בו ברגע, וזו תהיה זכותו לעשות כן.

יחד עם זאת, הערכאה השיפוטית שתדון בתיק הגירושין של בני הזוג בהמשך הדרך, עשויה לקבוע כי הצד שהחליט לצאת מן ההסכם לכאורה, עשה זאת בחוסר תום לב תוך ניצול המצב לטובתו. במקרה כזה, עשוי אותו צד לאבד מאמינותו בפני הערכאה המשפטית, מה שישפיע בסופו של דבר על תוצאות דיון הגירושין לטובת הצד השני.

ממה חשוב להיזהר בחתימה על הסכם שלום בית

הסכם שלום בית נחתם בדרך כלל ברגע של התפייסות, נכונות לבוא לקראת הצד השני ורצון לשמר את המערכת הזוגית. במצב דברים זה עשוי צד אחד להתפשר על דברים שאין ברצונו להתפשר עליהם, או להתחייב לדברים שאין ברצונו להתחייב להם או שהוא אינו מבין עד הסוף את משמעותם, רק לאור רצונו העז להמשיך את הקשר הזוגי.

על כן, בחתימה על הסכם שלום בית חשוב ליצור הפרדה מוחלטת בין המצב הרגשי ובין החשיבה הרציונלית שצריכה ללוות את קבלת ההחלטות בהסכם, ובכל מקרה אין להתחייב לדברים שלא מבינים עד הסוף או לדברים שלא מעוניינים באמת להתחייב אליהם, מתוך הנחה שהניסיון לשקם את הזוגיות יצלח, וגם כך לא תהיה שום משמעות לאותן התחייבויות. שלום בית הוא הליך שמצליח במקרים רבים, ובמקרים רבים אחרים כושל, וכשמתרחשת האפשרות השנייה, כל צד חייב לעמוד בהתחייבויות שנתן במסגרת הסכם שלום בית.

החשיבות של ייעוץ וליווי משפטי בהסכם שלום בית

דווקא במקרה של הסכם שלום בית, מקבל הייעוץ והליווי המשפטי חשיבות עליונה, בדיוק בגלל הסיבות שפירטנו זה עתה. הניסיון לשקם את הזוגיות הוא ניסיון שבו יכול צד אחד (הצד שמעוניין לשקם את הזוגיות) להיות בעמדת נחיתות מול הצד השני (הצד שאינו מעוניין או אדיש לגבי שיקום הזוגיות). מעמדה זו עלול הצד “הנחות” להתפשר, לוותר ולהתחייב יתר על המידה בניסיון “לעשות הכל” בכדי לשמור על הזוגיות.

עורך דין משפחה מוסמך המלווה את הצדדים, יבטיח כי כל ההתחייבויות של כל צד, ניתנות מתוך חשיבה רציונלית ובמנותק ממצבם הרגשי של הצדדים. נוכחותו של עורך הדין תאפשר לצדדים להבין בדיוק את המשמעות של ההתחייבויות שהם לוקחים על עצמם, ולהיות ערים בכל עת לסיכונים שהם לוקחים על עצמם בכל פשרה, ויתור או התחייבות שהם עושים.

בגידה

בגידה

בגידה היא אחת החוויות הקשות שיכול לחוות אדם, לא כל שכן בגידה במערכת זוגית. העילות לגירושין בין בני זוג הן רבות ומגוונות, וכלל לא בטוח שבגידה היא בין המרכזיות שבהן, אך ברמה האישית בגידה היא בהחלט עילה קלאסית לפירוק קשר זוגי. ומה לגבי המישור המשפטי וההלכתי? האם בגידה מהווה עילה לגירושין על פי ההלכה היהודית? האם לבגידה ישנה השפעה על האופן בו יתנהל ההליך המשפטי? התשובות לשאלות אלו ועוד, בשורות הבאות.

האם בגידה היא עילה לגירושין?

לכאורה, אפשר לשאול את השאלה מדוע בכלל נדרשת עילה לגירושין? מדוע הרצון להתגרש הוא אינו עילה מספקת? ובכן, נושא הגירושין בישראל מתנהל על פי ההלכה היהודית במסגרת בית הדין הרבני. גירושין על פי ההלכה היהודית יכולים להתרחש אך ורק על ידי מתן גט מהבעל לאישה. בהתאם לכך, העילה לגירושין חייבת לעלות בקנה אחד עם הלכות הגט כפי שהן מפורטות בהלכה היהודית.

לעניין הבגידה, אומרת ההלכה את הדבר הבא: במקרה בו הבגידה מבוצעת על ידי האישה כנגד הגבר, הרי שלא משנה אם מדובר במעידה חד פעמית או בבגידה מתמשכת, בגידה זו מקיימת עילה לגירושין, אך במקרה בו הבגידה היא של הגבר כנגד האישה, עילה לגירושין מתקיימת אך ורק כאשר מדובר בבגידה מתמשכת לאורך זמן, אז הופך הגבר לבעל מורד. בין שאנו חושבים שזה צודק ובין שלא, זוהי ההלכה היהודית, ולאורה פוסק גם בית הדין הרבני. כמו כן, חשוב לציין כי לבית המשפט לענייני משפחה אין כל סמכות להתערב בנושאי גט, ורק בית הדין הרבני מוסמך לאשר או לשלול מתן גט.

יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שבגידה היא קו שבר ראשון במעלה בברית הקדושה אליה נכנסים גבר ואישה בברית הנישואים. ככלל, עוד לפני שיורדים לפרטים המגדריים, רואים דיני המשפחה בבגידה כפעולה קשה וחמורה במיוחד בכל הקשור לקיום ושמירה על קשר זוגי, ולתפיסה זו ישנן גם השלכות במוכנות של בית הדין הרבני להגדיר את הבגידה כעילה לגירושין, גם כאשר מדובר בבגידה של גבר.

מה נדרש בכדי להוכיח בגידה?

טענת אחד הצדדים על בגידת הצד השני בו אינה מספיקה בכדי להגדיר את הבגידה כעילה לגירושין. על הצד הטוען, להוכיח בפני בית הדין כי אכן מדובר בבגידה, ולשם כך עליו להציג ראיות. ראיות לעניין זה יכולות להיות תכתובות בין הצד הבוגד והאדם איתו הוא בוגד, צילומי תמונות המציגים את הצד הבוגד עם אותו אדם בסיטואציות המעידות על קיומה מערכת יחסים אינטימית/ רומנטית וכדומה.

במרבית המקרים אדם בוגד יעשה הכל על מנת להסתיר את עצם הבגידה, ועל כן קיים קושי מובנה בהשגת הראיות הנדרשות. יחד עם זאת, בית הדין אינו יכול לפסוק על סמך טענות בלבד, והצד הטוען חייב להביא את הראיות הדרושות על מנת שטענותיו תתקבלנה. סיוע של חוקר פרטי היא בדרך כלל הטכניקה בה נוקטים מרבית האנשים החושדים בבגידת בן/ בת זוגם, ועם החוקר הפרטי הנכון ניתן בהחלט להשיג את כל הראיות הנדרשות להוכחת הבגידה.

השפעת בגידה על אישה נשואה

אם ניקח את הנושא האישי הכאוב של בגידה ונעביר אותו למישור המתמטי, הרי שהכדאיות לבגוד היא הרבה יותר נמוכה עבור האישה בקשר זוגי, מאשר עבור הגבר. מעבר לפער הקיים בהגדרת הבגידה כעילה לגירושין על פי ההלכה היהודית, ההלכה גם קובעת כי אישה בוגדת לא תהיה זכאית למזונות אישה ולכתובתה (אין המדובר במזונות הילדים בהם מחויב הגבר בכל מקרה, אלא במזונות האישה על פי הכתובה).

בנוסף לכך, במעשה הבגידה לוקחת האישה על עצמה סיכון עצום נוסף, וזאת במקרה והיא תיכנס להריון מהגבר שאיתו היא מנהלת רומן. במקרה כזה, הילד שייוולד מהריון זה יוגדר כממזר, וככזה יהפוך לפסול חיתון על פי דת משה וישראל, ולא יוכל להתחתן עם יהודי/ה כשר/ה, אלא רק עם ממזר/ה כמוהו.

בשני המקרים מדובר בסיכונים הקיימים רק עבור האישה בקשר זוגי. הגבר בבגידתו אינו מסתכן באובדן כתובתו שכן מלכתחילה אין לו כתובה, ואינו מסתכן בהולדת ממזר, שכן ילד שנולד לגבר במסגרת בגידה עם אישה שאינה אשתו, אינו מוגדר כממזר.

האם ישנן השלכות לבגידה על הליכי הגירושין?

מעבר לעניין הגט, לבגידה אין כל השפעה על הליכי הגירושין האחרים כדוגמת משמורת ילדים, מזונות וחלוקת רכוש. כשבא בית המשפט לדון בעניינים אלה, הוא בוחן שני נושאים בלבד: טובת הילד והכשירות ההורית של ההורים. יכול השופט לכעוס מאוד על הצד שבגד ולראות בכך מעשה פסול כפי שייראה בכך כל אדם מן השורה, אך אין בכעסו בכדי להשפיע על פסיקותיו בנושאי משמורת, מזונות או בכל נושא אחר שקשור להליך הגירושין. עניין הבגידה משליך אך ורק על העילה לגט על פי ההלכה היהודית ותו לא.

אחרי שאמרנו את זה, ישנם מקרים חריגים בהם יכולה הבגידה להוות סממן של היעדר כשירות הורית. כמובן שלא כל הורה שבוגד הוא אינו הורה כשיר, אבל בגידה יכולה להיות חוליה אחת בשרשרת שאם מצליחים להוכיח אותה, ניתן להראות כי ההורה אינו בעל כשירות הורית. כמו כן, במידה ובמסגרת הבגידה צבר הצד הבוגד חובות (למשל בתי מלון, נופשים, ארוחות במסעדות, מתנות וכן הלאה), חובות אלה לא ייחשבו לחובות משותפים בהם צריך לשאת גם הצד השני, אלא יוטלו על הצד הבוגד בלבד.

מהו המקום של עורך דין משפחה בתוך הליך גירושין בעילת בגידה?

לכאורה, עניין הוכחת הבגידה נדרש אך ורק לצורך אישור הגט ברבנות, אלא שלעורך דין משפחה יכול להיות ערך מכריע בתהליך הוכחת הבגידה, ובמיצוי ההשלכות שלה גם אל מול בית המשפט לענייני משפחה בהמשך ההליך. כך למשל, עבור מרבית האנשים נחשבת המשימה של מציאת חוקר פרטי למשימה לא פשוטה. לעומת זאת, עורכי דין משפחה עובדים באופן שוטף עם חוקרים פרטיים כאלה, ויכולים בקלות רבה להוציא אל הפועל חקירה שתוביל להוכחת הבגידה. עורך דין משפחה גם מכיר את כל הפרוצדורות ואת כל האופנים בהם ניתן “למנף” את הבגידה לטובת הצד הנבגד, גם אם לא בהשפעה ישירה על הפסיקה, הרי שביצירת דימוי בפני השופט, באופן שיכול להשפיע על החלטותיו.

על כן, כבר בשלב בו עולה אצלכם חשד ממשי לבגידה של בן או בת זוגכם, אתם רוצים לפנות תחילה לעורך דין משפחה, והוא כבר יזניק חקירה פרטית עם חוקר פרטי המתמחה בתחום זה.

הסכם ממון

הסכם ממון

במהלך חיינו כאנשים פרטיים אנו צוברים הון ורכוש, שאמור לשרת אותנו בהווה ובעתיד. כאשר אנו נכנסים למערכת זוגית, אנו חולקים למעשה את חיינו עם אדם נוסף, וממשיכים לצבור הון ורכוש בצורה משותפת. הסכם ממון הוא הסכם שאמור להסדיר את חלוקת הרכוש וההון, זה הפרטי וזה המשותף, במקרה של פירוק המסגרת הזוגית ופרידת בני הזוג.

מהו הסכם ממון?

הסכם ממון הוא הסכם הנערך בכתב בין בני זוג (כל מערכת זוגית, לרבות זוגות חד מיניים, בין שבמסגרת נישואין ובין שלאו), להסדרת ענייני ממון ורכוש עתידיים במקרה של פירוק המערכת הזוגית. יחד עם זאת, הסכם הממון יכול להתייחס גם לסוגיות בתוך המערכת הזוגית, למשל ענייני אחזקה ובעלות על נכסים.

הסכם הממון יכול לכלול בתוכו כל סוגיה בין בני זוג, שיש לה הקשר כספי או כלכלי, ובכלל זה ענייני מזונות ומשמורת ילדים, נכסים, שכר, רווח, בעלות על נכס, ירושות וכן הלאה. הסכם זה נועד למזער את חוסר הוודאות של הצדדים לגבי הרכוש הפרטי שאיתו נכנסו לקשר, ולגבי הרכוש המשותף שיצברו יחד בני הזוג, במקרה של פרידת הצדדים ופירוק הקשר הזוגי.

על אף שבני זוג רבים נרתעים מעריכת הסכם ממון בטענה שהסכם כזה מביע לכאורה חוסר אמון בין הצדדים עד כדי הצורך לחתום על הסכם כתוב, בפועל מציע הסכם ממון המון שקט נפשי לכל אחד מבני הזוג, שבסופו של דבר מודעים למציאות בה אנו חיים וערים לאפשרות שגם האהבה יכולה להסתיים בסופו של דבר בשבר ופרידה.

על מנת להעניק להסכם ממון תוקף משפטי יש לאשר אותו על ידי נוטריון או על ידי בית המשפט לענייני המשפחה, וזאת במידה וההסכם נחתם לפני הנישואין. במידה וההסכם נחתם לאחר הנישואין, תוקפו המשפטי יכול להינתן לו אך ורק באישור בית משפט לענייני משפחה.

מה כולל הסכם ממון?

בניגוד לדעה הרווחת, הסכם ממון אינו מתייחס אך ורק לסוגיות כלכליות ופיננסיות בין בני הזוג. אכן, המניע המרכזי לחתימה על הסכם ממון הוא מניע כלכלי, ובדרך כלל רובו אכן יעסוק בנושאים פיננסיים וענייני רכוש וממון. יחד עם זאת, בהסכם זה ניתן לכלול כל סוגיה שעלולה בבוא העת ליצור חילוקי דעות בין בני הזוג. בכלל זה, יכולים בני הזוג להסדיר נושאים כמו מזונות ומשמורת ילדים על הילדים המשותפים שייוולדו להם במקרה של גירושין, ואף על מזונות המתקבלים מבן זוג קודם.

יחד עם זאת, לא ניתן לקבוע כל סוגיה בכל תנאי במסגרת הסכם ממון, וכך למשל, בית משפט לא יאשר הסכמות שנתקבלו בכל הנוגע למשמורת ומזונות ילדים משותפים שטרם נולדו, או בנוגע לסנקציות כספיות שיוטלו על בן זוג שיסרב לתת או לקבל גט.

ככלל, לפני חתימה על הסכם ממון חשוב שכל אחד מהצדדים יחשוב על כל הנושאים שהיה רוצה לכלול בהסכם כזה, ויביא את כולם אל השולחן. עורך הדין שיערוך את ההסכם יוכל לגרוע נושאים שהחוק אינו מתיר לכלול בהסכם ממון, ויוכל להוסיף אלמנטים שאולי בני הזוג לא חשבו עליהם, אך הוא מניסיונו יכול לתרום להסכם.

מתי צריך לחתום על הסכם ממון?

אחת השאלות שמטרידות אנשים המעוניינים לחתום על הסכם ממון יותר מכל, היא השאלה סביב העיתוי הטוב ביותר לחתום עליו. ככל שהחתימה מבוצעת בשלב מוקדם יותר בקשר, כך יכולים הצדדים להיכנס לקשר עם יותר בטחון, ללא חשש שעצם הקשר הזוגי ביניהם, גם אם טרם הוסדר בנישואין, עלול להשפיע על רכוש וממון שכבר צברו בחייהם הפרטיים. כך למשל, אם בני הזוג כבר חיים יחד בבית משותף מזה שנה, ייתכן שאחד מבני הזוג יוכל לטעון כבר בשלב זה, טענות על שותפות סביב רכוש פרטי שהביא איתו בן הזוג השני. בהיבט זה, ניתן לחלק את הסכמי הממון לשלושה סוגי הסכמים:

הסכם ממון שנחתם לפני הנישואין

מקרה זה נכון גם למסגרות זוגיות מוכרות כדוגמת ידועים בציבור. הסכמים אלה נחתמים בשלב מוקדם של הקשר, עוד לפני שנחתמה ברית הנישואין בין בני הזוג, ועוסקים בעיקר בנושאים של חלוקת רכוש וזכויות בנכסים במקרה של פירוק הקשר הזוגי.

הסכם ממון שנחתם לאחר הנישואין

גם במקרה זה, ההסכמים עוסקים בעניינים של רכוש וזכויות בנכסים, חלוקת רכוש משותף, הון משותף ונכסים שנרכשו במאמץ משותף, ובמקרה של ילדים שכבר נולדו, יכולים הסכמים אלה לכלול גם עניינים שקשורים למזונות ומשמורת הילדים במקרה של פירוק הקשר הזוגי בעתיד.

הסכם גירושין או פירוד

הסכם גירושין גם הוא מעין הסכם ממון, רק שהוא אינו צופה פני עתיד, אלא נחתם בזמן פירוק הקשר הזוגי. בהיעדר הסכם ממון קודם, אלו הם ההסכמים שהכי קשה להסדיר בהם את נושא חלוקת הרכוש וההון. למעשה, הסכם ממון נועד לכך שהסכם הגירושין יהיה ברור מאליו מראש, ושכל צד ידע מה הוא מקבל במקרה של גירושין.

ככלל, אכיפת הסכמי ממון נתונה לפרשנות בתי המשפט ולהתפתחות הפסיקה בתחום זה, שכן מדובר בהסכמים הצופים פני עתיד כשהמציאות אינה ידועה. הסכם גירושין לעומת זאת, נחתם בזמן אמת על פי המציאות הקיימת ולכן קל יותר לאכיפה, ואין בו מקום רב לפרשנות.

רכוש פרטי מול רכוש משותף?

הכלל אומר, שכאשר בני זוג נשואים מתגרשים הם צריכים לחלוק ביניהם אך ורק רכוש משותף, אותו צברו יחד במהלך חייהם המשותפים. יחד עם זאת, חשוב להכיר את הלכת השיתוף, המתייחסת לנכסים פרטיים איתם נכנס בן הזוג אל הקשר הזוגי, והפכו עם הזמן לנכסים משותפים. כך למשל, אם בן זוג אחד הוא בעל דירה שהייתה בבעלותו עוד לפני הקמת הקשר הזוגי, אבל לאורך הקשר הזוגי תרם בן הזוג השני בטיפול בנכס, בשיפוצו, באחזקתו, ואפילו בדאגה להשכרתו במקרה שמדובר בנכס להשכרה, הרי שיש לו מקום לבוא ולטעון כי הנכס הפך למשותף במסגרת הקשר הזוגי.

הלכת השיתוף יכולה לחול גם כאשר ישנה כוונת שיתוף סביב הנכס, או כאשר בני הזוג חיו בו את מרבית חייהם המשותפים. נושאים אלה מן הסתם חייבים לקבל התייחסות ברורה בהסכם הממון, ולכן גם חשוב לערוך את ההסכם כמה שיותר מוקדם בתוך הקשר הזוגי.

מהו הסכם חיים משותפים בין ידועים בציבור?

בשנים האחרונות, ואפשר לומר גם בעשורים האחרונים, חלה עלייה דרמטית במספר בני הזוג המעדיפים לקיים קשר זוגי ללא נישואין. בני זוג אלה חיים למעשה על פי מודל הנקרא “ידועים בציבור”, קרי בני זוג הידועים בציבור כבני זוג, אך אינם נשואים כדת וכדין או במסגרת אזרחית. גם בני זוג ידועים בציבור יכולים לחתום על הסכם ממון , הקרוי בדרך כלל הסכם חיים משותפים, וגם הוא נועד להסדרת הנושא של חלוקת רכוש, נכסים וממון במקרה של פירוק הקשר הזוגי.

בניגוד לבני זוג נשואים, אצל בני זוג ידועים בציבור אין נקודה ברורה בה הפך הקשר לזוגי, כדוגמת טקס נישואין. בהתאם לכך, במקרה כזה מומלץ לערוך את ההסכם כמה שיותר מוקדם, כך שלא ייוותר מקום רב לפרשנות. חשוב להדגיש בהקשר זה שפרשנות חוקית היא אינה דבר שלילי, אלא שהסכם ממון נועד להעניק תחושה של וודאות כמה שיותר גבוהה לכל אחד מבני הזוג, וככל שמותירים יותר מקום לפרשנות כך נפגעת תחושת הוודאות, כך שבמקרה של הסכם ממון בהחלט יש מקום לעשות שיקולים שיצמצמו עד כמה שניתן את עניין הפרשנות, ויקבעו את הדברים בצורה וודאית, במיוחד במקרה של ידועים בציבור.

כמה עולה לחתום על הסכם ממון?

עריכת הסכם ממון הוא שירות משפטי שמעניקים עורכי דין בתחום דיני המשפחה. עלות השירות יכולה להשתנות ממקרה למקרה בהתאם למורכבות ההסכם, היקפים הנכסים והממון המעורבים בהסכם ורמת מורכבות ההסכמות שרוצים בני הזוג להגיע אליהן. עלות ההסכם יכולה להשתנות גם בהתאם לנושאים אדמיניסטרטיביים כמו עריכת ההסכם בשתי שפות, במקרה של בני זוג דובר שתי שפות שונות, וכן אישור ההסכם בבית משפט שגם הוא עולה כסף.

לעניין המחיר, חשוב לזכור שהסכם ממון חייב להיות סגור מכל כיוון אפשרי, ולכן חשוב מאוד שייערך וייחתם בפני עורך דין מקצועי, המתמחה בתחום של הסכמי ממון ובעל רקורד בתחום. עורך דין כזה עשוי לגבות מכם יותר מאשר עורכי דין שאין להם רקע בתחום, אך התמחות זו שווה כל שקל, ואתם בהחלט רוצים להשקיע את הסכום הנדרש לשם כך.