צו הגנה

צו הגנה

מקרים רבים של אלימות במשפחה היו יכולים להימנע לו היו פועלים האנשים הנפגעים מאותה אלימות בצורה מיידית ויעילה. אחד הכלים החשובים שעומדים לרשות אותם אנשים הסובלים מאלימות במשפחה הוא הכלי של צו הגנה, צו שיכול לכלול שורה ארוכה של מגבלות על הצד החשוד בהפעלת אלימות, לרבות הרחקתו ממבקש הצו, החרמת נשק אישי ועוד. הפנייה לעורך דין משפחה בבקשה לפעול להוצאת צו הגנה צריכה להתבצע באופן מיידי עם עליית החשש לקיומה של סכנה פיזית ממשית ומוחשית. את הדיון בבקשת הצו ניתן לקיים במעמד צד אחד, ללא נוכחות הצד החשוד ובהינתן חשד סביר, בית המשפט יוציא צו כזה באופן מיידי.

מהו צו הגנה?

צו הגנה הוא כלי משפטי חשוב, ולא פחות מכך גם חברתי, בהתמודדות עם אלימות במשפחה. הסטטיסטיקה ברורה לכל, וברובם המכריע של המקרים המדובר באישה הסובלת מאלימות מצד בעלה. במקרים אלה עשויה האישה להזדקק להגנה מפני אלימות בעלה, והכלי המיידי שעומד לרשותה לשם כך הוא צו הגנה. יחד עם זאת, אלימות מופעלת גם מצד נשים כלפי בעליהן, וצו ההגנה הוא צו שאותו יכולים לבקש שני המינים באותה מידה. כאמור, במרבית המקרים מדובר בבקשה המוגשת על ידי אישה כנגד בעלה, ועל כן בשורות הבאות נניח את המצב השכיח הזה.

צו הגנה הוא צו שניתן על ידי בית המשפט, ומונע מהבעל להתקרב לאישה על פי התנאים המפורטים בצו. לרשות אישה הסובלת מאלימות מצד בעלה עומדים כמה וכמה כלים, אותם היא יכולה להפעיל לאורך הדרך עד כדי כניסה למעון לנשים מוכות, אבל הצעד ההגיוני הראשון שיש לעשות הוא להרחיק את הבעל מהאישה, ולשם כך קיים צו הגנה אותו ניתן לקבל בדיון מהיר המתקיים במעמד צד אחד.

צו הגנה במעמד צד אחד

מסיבות מובנות, הצורך בקבלת צו הגנה עולה כאשר האישה מאוימת על ידי בעלה, וכאשר קיימת דחיפות לקבלתו. מסיבות אלה, החוק מאפשר לקיים דיון מהיר במעמד צד אחד, קרי דיון בבית המשפט במעמד האישה המבקשת בלבד וללא נוכחות הבעל שכנגדו מבוקש הצו. במקרה כזה, על האישה לפנות לעורך דין משפחה שיגיש בקשה מהירה לקיום דיון בהוצאת הצו. האישה עם עורך דינה יזומנו לדיון שייקבע באופן מיידי, ואליו לא יזומן הבעל. בדיון יציג עורך הדין את העילות הקיימות לבקשת הצו, ועל פי שיקול דעתו יוציא השופט צו הגנה לתקופה קצובה.

חשוב לציין כי במקרה של הוצאת צו הגנה במעמד צד אחד, בית המשפט מחויב לקיים דיון נוסף בתוך 7 ימים מיום הוצאת צו ההגנה, והפעם במעמד שני הצדדים יחד.

באילו תנאים ניתן צו הגנה?

צו הגנה הוא צו שמיועד להגן על האישה מפני אלימות בעלה, במקרה שבו קיימת סכנה פיזית ממשית ומוחשית כנגדה מצד בעלה. לשם כך על האישה להראות את נטייתו האלימות של בעלה, ולהביא בפני בית המשפט טענות מגובות בדבר התנהלות הבעל, אשר יכולה להעלות אצל האדם הסביר את החשש כי אכן קיימת סכנה פיזית ממשית.

צו הגנה הוא צו שפוגע למעשה בזכויותיו הבסיסיות של הבעל, להסתובב בכל מקום שירצה ואף לראות או להתקרב לילדיו או לבית המשותף. בהתאם לכך, יורה בית המשפט על הוצאת צו הגנה אך ורק אם שוכנע כי האישה אכן נמצאת במצב של סכנה ממשית ומוחשית.

במקרים רבים, הבקשה לצו הגנה מוגשת לאחר שהבעל כבר הפעיל אלימות כלפי האישה, ובמקרה כזה ככל שמוגשת הבקשה לקבלת צו הגנה בסמוך לקרות אותה אלימות, כך יהיה קל יותר לאישה להוכיח את טענותיה בדבר סכנה פיזית ממשית. בהתאם לכך, חשוב שכבר עם עליית החשש להפעלת אלימות מצד הבעל, תיפנה האישה לעורך דין משפחה שיכין את כל המסמכים הנדרשים ויגיש בקשה לקיום דיון דחוף.

מהן המגבלות החלות במסגרת צו הגנה?

תכולתו של צו הגנה נקבעת על ידי בית המשפט בהתאם לנסיבות המקרה, ויכולות להשתנות ממקרה למקרה. המגבלה השכיחה ביותר ונכללת כמעט בכל צו הגנה היא המגבלה של הרחקת הגורם החשוד באלימות מן הגורם המבקש. במסגרת החלטת ההרחקה יקבע בית המשפט את רדיוס המרחק מהצד המבקש, אליו לא יוכל להתקרב הצד החשוד. בנוסף, יכול בית המשפט לקבוע כי הצד החשוד יפקיד את נשקו בתחנת המשטרה ולא יהיה רשאי לשאת נשק במהלך תקופת הצו, לא יוכל ליצור קשר עם הצד המבקש וכדומה.

מטרתו של הצו היא למנוע עד כמה שאפשר את האפשרות של הצד החשוד באלימות, להפעיל אלימות כלפי הצד המבקש. בהתאם לכך, ככל שחומרת הדברים תהיה רבה יותר וככל שהחשש יהיה כבד יותר, כך יפעיל בית המשפט מגבלות קונקרטיות ומקיפות יותר.

תוקף צו הגנה עומד על שלושה חודשים מיום הוצאתו. עם הגעת צו ההגנה למועד תפוגת תוקפו, יכול הצד המבקש להגיש בקשה להארכת הצו, ובית המשפט יכול להאריך את תוקף הצד על פי שיקול דעתו ובהתאם לנסיבות.

האם צו הגנה הוא כלי יעיל?

התשובה היא בהחלט כן. במרבית המקרים, הפעלת האלימות מהצד החשוד כלפי הצד המבקש מתבצעת מתוך תפיסת החולשה של הצד המבקש על ידי הצד החשוד. האלימות מופעלת ברגעים של זעם ומתוך תחושת יכולת. עבור מרבית החשודים באלימות במשפחה, רובם אינם מחזיקים בתיק פלילי, צו הגנה הוא כלי מרתיע מאוד ובמידה שקיימת הפרה, המשטרה נוהגת לפעול במהירות ובחומרה. כמו כן, החופש שיש לבית המשפט להפעיל מגבלות שונות, מגביר אף הוא את היעילות של הצו, וכך למשל, אם מדובר באדם שמחזיק ברישיון נשק, יילקח ממנו הנשק שהיה יכול לשמש אותו להפעלת אלימותו כלפי הצד המבקש.

אחרי שאמרנו את זה, ישנם בהחלט מקרים בהם צו ההגנה אינו מספיק. גם ברוב המקרים הללו, יעילותו המופחתת של הצו יכולה להיחזות מראש, ובהתאם לכך יופעלו צעדים מחמירים יותר כלפי החשוד, לרבות מעצר, וכן אפשרות להכנסת הצד המבקש לאזור בטוח כדוגמת מעון לנשים מוכות. במקרים מעטים, מדובר באנשים עברייניים עם כוונות ברורות להפעיל את אלימותם, ואם דבר זה לא נחזה מראש, יעילותו של הצו היא אכן פחותה עד לא קיימת, אך זהו כאמור החריג ולא השכיח.

מה צריך לעשות בכדי לבקש צו הגנה?

בכדי להגיש בקשה לצו הגנה יש לשכור תחילה את שירותיו של עורך דין משפחה מומחה. במקרה הצורך, ניתן לפנות למרכז הסיוע של משרד המשפטים שימנה עורך דין במימון המדינה. עורך הדין ימליץ בפני המבקש לגבי כל המסמכים והתיעוד שיש לאסוף על מנת להגיש את הבקשה, ויזמן דיון דחוף במעמד צד אחד בבית המשפט.

בית המשפט יבחן את המסמכים שהוגשו ואת תצהירו של המבקש, ואף עשוי לתשאל את המבקש על מנת להבין את חומרת המצב בצורה ישירה. אם שוכנע כי אכן קיימת סכנה פיזית ממשית למבקש, יוציא בית המשפט צו הגנה שיחול באופן מיידי. חשוב להדגיש את המיידיות של תהליך בקשת צו הגנה כולו. הדיון בצו נקבע בצורה מיידית, ההחלטה לגבי הצו ניתנת כבר בדיון הראשון ותוקף הצו הוא מיידי. יחד עם זאת, את המיידיות הזאת חייב לממש גם הצד המבקש, לא להתמהמה ולא להמתין שדברים רעים יקרו, אלא לפנות לעורך דין משפחה מומחה כבר עם החשד הראשון שעולה אצלו לגבי האפשרות להפעלת אלימות מצד החשוד.

כאמור, צו הגנה הוא כלי יעיל מאוד ובמרבית המקרים הוא אכן מצליח למנוע מקרי אלימות רבים במשפחה. הצו יכול להינתן בכל מקרה של אלימות במשפחה, הן כלפי הילדים והן בין ההורים. בכדי למצות את יעילות הצו חשוב להתחיל את התהליך באופן מיידי, ולהשיג את הצו בתוך הזמן הקצר ביותר האפשרי, ואת זה יש להתחיל עם שכירת שירותיו של עורך דין משפחה מומחה כבר כשעולה החשד להפעלת אלימות מצד מישהו כלפי מישהו במשפחה.

מזונות

מזונות

החוק הישראלי מחייב כל הורה לשאת במזונות ילדיו הקטינים. במשפחות בהן ההורים הם פרודים, משולמים המזונות על ידי הורה אחד להורה השני (בדרך כלל ההורה שאינו משמורן להורה המשמורן, ובדרך כלל הגבר לאישה), שאחראי להשתמש בכספי המזונות למילוי צרכי הקטינים. מזונות אלה הם זכותו הבלעדית של הילד ולא של ההורה המקבל אותם, ובהתאם לכך הם מיועדים למילוי צרכי הילד בלבד ולטובתו. מהם מזונות ילדים? כיצד הם נקבעים? האם ניתן לשנות אותם לאחר שנקבעו? כל התשובות בשורות הבאות.

מהם מזונות ילדים?

כל קטין עד גיל 18 זכאי למזונות מלאים מהוריו, מזונות המיועדים למלא את כל צרכיו הבסיסיים. אמת זו נכונה הן במקרים בהם ההורים חיים יחד במסגרת נישואים ובין כאשר מדובר בהורים גרושים החיים בנפרד זה מזה. החל מגיל 18 ועד סיום שירות החובה או שירות לאומי (בדרך כלל 21) זכאי הילד למזונות מופחתים (בדרך כלל שליש). חובת המזונות על ההורה נקבעת בישראל בהתאם לדין האישי, קרי הדין שנקבע על ידי העדה הדתית אליה משתייך ההורה. בהתאם לכך, על הורה יהודי חל הדין העברי. הורה שלא חל עליו הדין האישי, או שהדין האישי שחל עליו אינו מחייב אותו בתשלום מזונות לילדיו, יחולו עליו הוראות חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות).

על פי הדין העברי החל על כל ההורים היהודים בישראל, חובת המזונות חלה בעיקרה על האב, וחובתה של האם היא שולית בהיבט זה. האב מחויב באופן בלעדי לדאוג לצרכיהם הבסיסיים וההכרחיים של הילדים כדוגמת: מזון, בגדים, חינוך, בית, בריאות וכדומה. המשמעות היא שאב הילדים חייב במזונות ילדיו בכל מקרה, ללא כל קשר ליכולתו הכלכלית ובכלל. לעומת זאת, האם תהיה מחויבת במזונות ילדיה במקרים חריגים בלבד ורק כאשר יש לה את היכולת הכלכלית לכך.

מזונות שאינם הכרחיים, ומוגדרים ביהדות “צרכים מדין צדקה” חלים על שני ההורים בהתאם להכנסתם הפנויה בניכוי הוצאותיהם. ככלל, על פי הדין העברי מחויב האב במלוא מזונות ילדיו עד גיל 15, ומגיל 15 מחויב במזונות מדין צדקה בלבד. יחד עם זאת, פסיקת המזונות במעמד הגירושין לוקחת זאת בחשבון מראש ומשקללת את הסכומים כך שסכום המזונות שיועבר לאם יהיה אחיד עד גיל 18 או 21 כאמור.

מהם דמי מדור?

מדור הוא מונח המתייחס להוצאות עבור מקום מגורים ואחזקתו. מאחר ומדובר בצורך בסיסי והכרחי, מחויב האב באופן בלעדי לממן את מדור ילדיו. יחד עם זאת, המדור מחושב בנפרד מהמזונות הכלליים ומתווסף אליהם בתום החישוב לכדי תשלום כולל. במסגרת החוק הקיים מחויב האב לממן לילדיו מדור ברמה דומה לזו שהיו רגילים אליה בתקופת הנישואים, בהיבט של גודל הדירה, מיקום הדירה וכדומה. יחד עם זאת, האב אינו מחויב לרכוש דירה עבור ילדיו, ואף לא לשכור אותה, אלא להשתתף במימון העלויות של מקום המגורים לילדיו. עלויות המדור אינן כוללות רק את עלות הדירה או דמי השכירות אלא גם את כל הוצאות אחזקת הדירה, ובכלל זה: דמי שכירות, תשלומי ועד בית וארנונה, חשמל, מים וכדומה.

גובה המדור שמושת על האב נקבע בהתאם למספר הילדים, כשהנוהג אומר כי האב יישא בסך 30% מעלויות המדור כאשר מדובר במזונות לילד אחד, 40%  עבור שני ילדים ו-50% עבור שלושה ילדים או יותר. ישנם גם מקרים בהם האב אינו מחויב כלל בהוצאות מדור, למשל כאשר בבעלות האם דירה משלה שאין עליה עוד הוצאות משכנתא. במקרה זה הדין אינו מובהק, ושופטים שונים יכולים לפסוק הוצאות מדור שונות עד כדי פטור מוחלט מהוצאות מדור כאמור.

הוצאות מיוחדות

על הסכום שנפסק כדמי מזונות נהוג להוסיף גם הוצאות מיוחדות, הכוללות הוצאות חינוך כדוגמת מעון, חוגים, צהרונים וקייטנות, והוצאות מיוחדות אחרות. מאחר ומדובר בהוצאות כלליות שאינן ידועות מראש, הדין אומר כי התשלום עבורן יבוצע לאחר ביצוען, כשהאב ישתתף במחצית ההוצאה. בהוצאות אלה נכללות למשל הוצאות טיפולים פסיכולוגיים, משקפיים, טיפולי שיניים, טיפולי חירום וכן הלאה. במקרה זה, מציגה האם קבלה בפני האב, והאב מעביר לה מחצית מההוצאה הרשומה בקבלה.

כיצד נקבע גובה דמי המזונות?

גובה המזונות יכול להשתנות ממקרה למקרה, בהתאם להכנסות ההורים, מספר הילדים ועד כמה שזה יישמע מוזר, גם בהתאם לזהות השופט. ככלל, בית המשפט לענייני משפחה בישראל קבע כי רף המינימום לדמי מזונות יעמוד על 1,250 ₪ לילד אחד בהצמדה למדד המחירים לצרכן, וזאת כמובן ללא מדור וללא הוצאות מיוחדות. כאשר ישנם יותר מילד אחד, נהוג לחרוג אל מתחת לרף המינימום עבור הילד השני, ולחרוג עוד יותר עבור הילד השלישי ומעלה, זאת מכיוון שישנן הוצאות רבות שהן משותפות לכלל הילדים, ואין צורך לשלם את מלואן עבור כל ילד בנפרד.

בחישוב המזונות לוקח בית המפשט בחשבון את הכנסותיו של האב והכנסות האם, ובכלל זה לא רק הכנסות משכר אלא גם מרכוש, וכן את משמורת ההורים או הסדרי הראייה שנקבעו. במקרה של משמורת משותפת, יפחית בדרך כלל בית המשפט עד 30% מגובה המזונות המקורי שנקבע, וזאת לאור העובדה כי הילדים שוהים זמן שווה אצל האב, ובזמן זה עליו לממן אותם בנוסף למזונות המשולמים על ידו.

בהקשר זה ראוי לציין את פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון ביולי 2017 (הלכת בע”מ 919/15), ועל פיו במקרה בו קיימת משמורת משותפת על ילדים מעל גיל 6, יקבע גובה המזונות בהתאם להכנסות ההורים. במקרה של שכר דומה, תבוטל למעשה החבות בתשלום מזונות. פסיקה זו חורגת למעשה מהדין העברי, ובאה ליצור מצב שוויוני בין הורים החולקים ביניהם את שהותם עם הילדים בצורה שווה. במצב זה, כל הורה מממן את ילדיו בזמן שהותם אצלו, ומתחלק בצורה שווה בהוצאות המשותפות כמו בית ספר, גן ילדים, רב קו, טלפון נייד וכן הלאה.

על פי פסיקת בית המשפט המחוזי נקבע כי במקרים בהם ניתן פסק דין או נחתם הסכם בעל תוקף של פסק דין לפני פסיקת הלכת בע”מ, עצם פסיקת ההלכה החדשה אינה מהווה שינוי נסיבות. יחד עם זאת, נקבע כי במקרים אלה מספיק שינוי נסיבות כלשהו, ואפילו יהיה הוא קל מאוד, בכדי להצדיק את החלת ההלכה החדשה.

הסכם מזונות מול תביעת מזונות

הורים הנמצאים בהליך גירושין יכולים לבחור בין שתי אפשרויות מרכזיות: לחתום על הסכם גירושין הכולל התייחסות לנושא המזונות, או להגיש תביעה לפסיקת מזונות על ידי בית המשפט לענייני משפחה. מן הסתם, רצוי לכל הצדדים להגיע להסכמות בנושא המזונות ללא צורך בהגשת תביעה, אך אם היכולת להגיע להסכמות אלה אינה קיימת, עומדת לכל אחד מן הצדדים להגיש תביעת מזונות בהתאם. במקרה של הסכם מזונות מוסכם, יש להגיש את ההסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה על מנת שיקבל תוקף של פסק דין. הסכם מזונות שלא קיבל את אישור בית המשפט, אין לו תוקף משפטי.

מה עושים כשהמזונות לא משולמים?

כאשר ההורה שחויב בתשלום המזונות להורה השני אינו עומד בהתחייבותו זו, קיימות בפני ההורה השני שתי אפשרויות לגביית המזונות:

פתיחת תיק בהוצאה לפועל

במקרה זה, מאפשרת ההוצאה לפועל להורה לבחור בין מסלול הגבייה הרגיל של ההוצל”פ בו מנהל הצד הזוכה את התיק באופן עצמאי או בסיוע עורך דינו, ובין מסלול מזונות בו מטפלת ההוצאה לפועל בתיק ויוזמת את הצעדים הנדרשים מול החייב, עם מעורבות מינימלית של הזוכה וללא צורך בייצוג עורך דין.

בכדי להביא את החוב לכדי גבייה, יכולה ההוצאה לפועל לנקוט בשורה של סנקציות נגד החייב לרבות עיקול מטלטלין ורכוש, צו איסור יציאה מהארץ, עיקול רישיון נהיגה, עיקול חשבון בנק, עיקול כספים וחסכונות, עיקול דירה ואפילו מאסר של עד 21 יום (על הזוכה לאשר צעד זה בטופס מיוחד).

הגשת תביעת מזונות למוסד לביטוח לאומי

במקרה זה, יכול הזוכה להגיש תביעה לתשלום המזונות על ידי הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי ישלם לזוכה קצבה חודשית בגובה המזונות שנפסקו לו או על פי התקנות הקיימות, הנמוך ביניהם, כשאת ההפרש יכול הזוכה להגיש להוצאה לפועל. קצבת מזונות מהביטוח הלאומי מותנה בהכנסות האם מעבודה ומרכוש, ויש לבדוק תחילה את הנתונים באתר הביטוח הלאומי.

מזונות ילדים הוא מרכיב מפתח בכל תיק גירושין, וסביבו מתגלעים רבים מהסכסוכים בין הצדדים. על הצדדים לנהוג בצורה בוגרת תוך ראיית טובת הילדים מול עיניהם. כמו כן, מומלץ לעבור את ההליך המשפטי, בין במסגרת הסכם ובין במסגרת תביעה משפטית, בליווי עורך דין משפחה מומחה.

אלימות במשפחה

אלימות במשפחה

בניגוד למרבית הסוגיות הנדונות במסגרת דיני משפחה, אלימות במשפחה היא אינה עבירה אזרחית אלא עבירה פלילית לכל דבר ועניין. עבור מרביתנו, מעוררים מקרים של אלימות במשפחה רגשות קשים של זעזוע וחוסר אמונה, מהיכולת של בן משפחה אחד להפעיל אלימות כנגד בן משפחתו, אך מקרים של אלימות במשפחה אכן מתרחשים, והם יכולים להתרחש ברמות שונות שלעיתים אפילו קורבן האלימות, אינו מודע לאלימות המופעלת נגדו. מהי אלימות במשפחה ומה ניתן לעשות? על כך בשורות הבאות.


אלימות במשפחה

כשמה כן היא, אלימות במשפחה היא אלימות המופעלת על ידי בן משפחה אחד כנגד בן משפחה אחר. בניגוד לתפיסה הרווחת, אלימות במשפחה יכולה להופיע בכמה צורות ולא רק בצורתה הפיזית:

  • אלימות פיזית – הכאה, הפעלת כוח מופרז, הטלת אימה פיזית, גרימת כאב פיזי, פציעה ואפילו גרימת מוות
  • אלימות מילולית – השפלה, העלבה, הפחדה והטלת אימה באמצעות מילים וצעקות, פגיעה מילולית מתמשכת ושיטתית
  • אלימות מינית – כפיית מעשים מיניים ו/או מגונים, ניצול מיני, אונס או הטרדה מינית, באופן חד פעמי או מתמשך
  • אלימות כלכלית – מניעת אמצעים כלכליים לקיום עצמאי, מניעת צרכים באמצעות הגבלת כסף, שליטה מוחלטת בכלכלת הבית והמשפחה בניגוד לרצון בן/בני המשפחה האחרים וניצול כלכלי
  • אלימות נפשית – התעללות נפשית, גרימת חוסר אונים חמור, ניצול כוח ועמדה וגרימת פגיעה נפשית מתמשכת

סוגים שונים אלה של אלימות במשפחה יכולים לבוא לידי ביטוי כל אחד בפני עצמו, ותוך שילוב של כמה סוגים במקביל.

אלימות במשפחה נחשבת לעבירה קשה, לא רק ברמה המשפטית אלא גם ובעיקר ברמה האנושית והמוסרית. המדובר באלימות המופעלת נגד הקורבן על ידי האדם הקרוב לו ביותר, ובתוך המסגרת שאמורה לספק לו את ההגנה הטובה ביותר – ביתו ומשפחתו. למעשה, אדם הסובל מאלימות במשפחה מאבד את מבצרו האחרון בעולם ואין לו עוד היכן ומתי להרגיש בטוח ומוגן.

סרט מוּדָעוּת סגול הוא סרט קטן, בצבע סגול, המקופל ללולאה, או חפץ המייצג סרט כזה, הנענד או מוצג לשם הבעת הזדהות עם הנפגעים במקרים של אלימות במשפחה

כיצד ניתן להתמודד עם אלימות במשפחה?

אחת הבעיות הקשות בהתמודדות עם אלימות במשפחה היא הקירבה בין הגורם שמפעיל את האלימות ובין הקורבן שלה. במקרה של אלימות במשפחה קיים קושי מובן של הקורבן להתלונן על קרוב משפחתו שמפעיל את האלימות, ובמקרים רבים אף קושי לזהות את התנהגותו כאלימות שאינה לגיטימית.

התנאי הראשון, אם כן, להתמודדות עם אלימות במשפחה, הוא לזהות את האלימות ולהביא אותה לידיעתו של גורם אכיפה, או לידיעת כל גורם חיצוני למשפחה שיכול להעביר את זה הלאה. פעמים רבות, אלימות במשפחה מתגלה על ידי יועצות בית ספר, רופאים או שכנים שנחשפים לאלימות או לתוצאותיה, ומאלו מצופה לדווח לרשויות החוק, וכן אכן קורה במרבית המקרים, אם כי לא בכולם. הדרך הנכונה והבטוחה להתחיל את ההתמודדות עם אלימות במשפחה היא, אם כן, להגיש תלונה במשטרה, וזו תניע שורה של כלים העומדים לרשותה בכדי להתמודד עם הבעיה.

מעצר הגורם האלים

מרגע שנודע לרשויות האכיפה על קיומה של אלימות במשפחה, עומדות לרשותן כמה וכמה כלים להתמודדות עם הבעיה. במקרה של סכנה ממשית לקורבן האלימות, יכולים גורמי האכיפה לעצור את הגורם האלים ל-24 שעות, במהלכן יהיה עליהן לאסוף ראיות לקיום האלימות על מנת לדרוש את המשך המעצר בבית המשפט.

צו הגנה

קורבן לאלימות במשפחה יכול להגיש בקשה לבית המשפט, להוצאת צו הגנה. צו הגנה הוא כלי המוענק לבית המשפט מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, וכולל בתוכו שורה של מגבלות על הגורם האלים, ובעיקרן הרחקה ממקום מושבו/ מגוריו/ שהותו/ עבודתו של הקורבן, איסור נשיאת נשק ועוד.

צו למניעת הטרדה מאיימת

צו למניעת הטרדה מאיימת הוא צו הניתן במגוון רחב של מקרים בהם מרגיש אדם מוטרד ברמה המאיימת עליו, והוא אינו ייעודי אך ורק למקרים של אלימות במשפחה. במסגרת צו זה יכול בית המשפט לאסור על הגורם האלים ליצור קשר עם הקורבן, להטריד אותו בכל דרך שהיא, להתקרב אליו/ למקום עבודתו/ לביתו/ לבית ספרו עד כדי מרחק מסוים ומוגדר או לשאת עליו נשק.

שני הצווים יכולים להינתן במעמד צד אחד, ללא נוכחות של הגורם האלים, וזאת מסיבות מובנות של הצורך במיידיות הצו. יחד עם זאת, לאחר צו ראשוני, יש לקיים בתוך שבוע דיון במעמד שני הצדדים על מנת לבחון את הארכת הצו או ביטולו. בשני המקרים, מדובר בפגיעה קשה של הצו בזכויות הפרט של אדם, ולכן בית המשפט עשוי לתת צו ראשוני זמני, אך בהמשך הדרך יבחן את הדברים יותר לעומק בטרם יאריך אותו.

מסיבות אלה חשוב מאוד שאת התהליך ילווה עורך דין משפחה מוסמך, שמכיר את כל הכלים האכפתיים שניתן להפעיל ואת הפרוצדורות המשפטיות הנדרשות להפעלתם.

התמודדות מחוץ למישור המשפטי

מקרים של אלימות במשפחה הם מקרים קשים שבדרך כלל מותירים את האדם מהרחוב פעור פה. קשה לאדם הסביר להבין כיצד יכול בן משפחה לפגוע באדם הקרוב לו ביותר, וקשה לו גם להבין כיצד יכול קורבן אלימות במשפחה לסבול את אותה אלימות במשך שנים מבלי לפנות לקבלת עזרה מהגורמים המוסמכים.

בתוך העולם של אלימות במשפחה, לצד מקרים רבים שנובעים מרוע ועבריינות טהורה, ישנם לא מעט מקרים של אדם הסובל מקושי נפשי או מהפרעות אישיות הגורמות לו להפעיל אלימות נגד הקרובים לו ביותר. אין בכך כמובן, בכדי לבטל את אחריותו הפלילית למעשיו, אך יש בחלט מקום לבחון שיקום של הגורם האלים, ובמקרים מסוימים אף כתחליף לסנקציה פלילית.

בסופו של דבר, צריך לזכור שמדובר במשפחה אחת והמטרה האולטימטיבית היא להחזיר את הבטחון לכל בני המשפחה, ולהמשיך לקיים חיי משפחה תקינים. לא ניתמם – לא בכל המקרים זה אפשרי, וישנם מקרים רבים בהם גמר אומר הגורם האלים לפגוע בקורבן בן משפחתו. במקרים אלה יופעלו נגדו סנקציות פליליות קשות, והקורבן אף עשוי להידרש לנקוט בצעדי הגנה כמו כניסה למעון לנשים מוכות, או העברת הילדים למשפחת אומנה, אך ישנם מקרים רבים בהם בהחלט ישנו מקום לתיקון, בכפוף לטיפול פסיכולוגי ומשפחתי ובליווי גורמי הרווחה המתאימים, עד להחזרת הבטחון לבני המשפחה.

נוכחות של עורך דין משפחה – חובה

הטיפול באלימות במשפחה הוא טיפול מורכב שדורש גם פעולות מיידיות, גם שימוש בכלים אכפתיים מסוגים שונים, גם מעורבות של גורמי רווחה וגם יכולת להוכיח את ההתנהגות האלימה. למעשה, היכולת להוכיח את ההתנהגות האלימה היא תנאי הכרחי על מנת שקורבן האלימות יוכל לעשות שימוש בכל הכלים העומדים לרשותו, ויש לא מעט כאלה.

בהיבט זה, חשוב להבין שעד כמה שהגורמים יכולים להזדהות עם הכאב והצער של הקורבן, הם חייבים לראות ראיות שאכן מתקיימת אלימות על מנת לפגוע בזכויות היסוד של החשוד באלימות. בדיוק מהסיבה הזאת, חשוב מאוד שאת תיק האלימות ילווה עורך דין משפחה מוסמך, בעל היכרות והתמחות בתחום של אלימות במשפחה, קודם כל בשביל לספק לקורבן את ההגנה הטובה ביותר שניתן לספק לו, ושנית בכדי להבין את התיק לכדי בירור אמת, בין שבמטרה להחזיר את חיי המשפחה אל התלם ובין שבמטרה למנוע את המשך מעשי האלימות ולהעניש את הגורם האלים.