זכויות הגבר בגירושין

זכויות הגבר בגירושין

מהן זכויות הגבר בגירושין

בתוך המשבר הנפשי והאישי הכרוך בתהליך גירושין, חשוב שכל אחד מהצדדים יכיר את זכויותיו וחובותיו. במעמד הגירושין על מנת שיכול לדרוש את מה שמגיע לו, ואת מה שהוא זכאי לו. כיום, הגיעה המחלוקת סביב זכויות הגבר בגירושין לשיאה, כשצפים ועולים יותר ויותר סימנים שמצב הדברים עומד להשתנות, ומתישהו בעתיד הנראה לעין יוכלו גברים ליהנות מזכויות נרחבות יותר מאלו שהם מקבלים כיום. יחד עם זאת, חשוב לזכור שמדובר בתהליכים ארוכים וכיום נחשבים הגברים ל”מעוטי זכויות” ביחס לנשים. בשורות הבאות נפרט את זכויות הגבר בגירושין ונסביר אותן בפירוט.

משמורת ילדים

אחד הנושאים הרגישים והחשובים ביותר בכל תהליך גירושין הוא הילדים.אצל מי יגורו הילדים? כמה הם יראו וכמה הם ישהו עם כל אחד מההורים? מי יממן את מחייתם? מי יקבל את ההחלטות החשובות ביחס להתפתחותם, חינוכם ובריאותם? כל אלו שאלות שצפות ועולות במעמד הגירושין, ועל כולן מנצחת סוגיית משמורת הילדים. משמורת ילדים היא המסגרת שקובעת מי ההורה העיקרי, מהו מקום מגוריהם העיקרי ועם איזה הורה יבלו הילדים את רוב זמנם.

התפיסה הרווחת כיום היא עודנה התפיסה המיושנת ועל פיה האם היא הדמות הכשירה ביותר לשמש כהורה לילדים. תפיסה זו נשענת על ימים עברו בהם יצאו הגברים לעבודה בעוד הנשים נשארו בבית וגידלו את הילדים. בהתאם לתפיסה זו נחקק גם חוק חזקת הגיל הרך, שמתקיים עד היום ועל פיו, המשמורת על ילדים עד גיל 6 ניתנת אוטומטית לאם, אלא אם האם מוותרת על המשמורת או שהאב הוכיח את אי כשירותה של האם לשמש כאם לילדיה. במצב זה, זכויות הגבר בגירושין מסתכמות בהסדרי ראייה המסדירים את היקף השהייה של הילדים עם האב. הסדרי הראייה יכולים להיות מצומצמים מאוד והם יכולים להיות מורחבים ברמה כמעט שוויונית ( חלוקת זמן שווה בין האם והאב), בהתאם לרצון האב והסכמת האם או בהתאם להחלטת בית המשפט.

יחד עם זאת, הזכות הגדולה שעומדת לרשות הגבר בהקשר למשמורת היא הזכות לתבוע משמורת משותפת ואף משמורת מלאה על ילדיו. לכל גבר הזכות להגיש תביעה למשמורת על ילדיו. במסגרת התביעה יהיה על האב להוכיח כי משמורת משותפת תטיב עם הילדים ולכל הפחות לא תזיק להם. במרבית המקרים, אם לא קיימת מניעה ברורה, ובית המשפט מתרשם כי ישנו רצון אמיתי מצד האב להיות עם ילדיו ולגדל אותם, תאושר משמורת משותפת גם במסגרת הגיל הרך, וביתר שאת בגילאים מאוחרים יותר.

מזונות ילדים

לפי החוק העברי החל בישראל, חייב האב במזונות ילדיו עד גיל 15, ומגיל 15 עד 21, מזונות מגיל צדקה. המשמעות היא שאת מחיית הילדים צריך לממן האב מכספו בצורת תשלום מזונות. המזונות משולמים לאם שכן היא ההורה המשמורן של הילדים, והיא שעושה שימוש בכסף לטובת גידול הילדים.

גובה המזונות נקבע בהתאם לחישוב עלויות חינוך, בריאות, כלכלה ומדור (מגורים) עבור כל ילד ובהתאם לגובה ההכנסות של האב. לבסוף נקבע סכום משוקלל והתנאים להעברתו (הצמדה למדד, מועד העברה בכל חודש וכן הלאה). גובה המזונות נקבע גם בהתאם למשמורת על הילדים. במידה וניתנה משמורת מלאה לאם, גובה המזונות יהיה מלא. במידה ונקבעה משמורת משותפת, עשוי השופט לקבוע הפחתה בשיעור מסוים שיכול להגיע עד לכדי 30% מהמזונות המקוריים. ביולי 2017 ניתן פסק דין של בית המשפט העליון, ובו נקבע כי במקרה בו שני ההורים מרוויחים פחות או יותר את אותו השכר, וקיימת משמורת משותפת, לא ישולמו כלל מזונות וכל הורה יהיה אחראי על מימון הילדים כשהם שוהים אצלו, בעוד הוצאות משותפות תחולקנה בצורה שווה בין ההורים. על אף פסיקה זו, אבות עדיין נדרשים לשלם מזונות במקרים רבים של משמורת משותפת, וגם יש לזכור כי לא כל תביעה למשמורת משותפת אכן מתקבלת.

לאחרונה ניכרת מגמה של הקלה על האבות אצל שופטים רבים, ובחלק מן המקרים עוקבים השופטים אחרי הפסיקה האמורה כלשונה. בהיבט המזונות, הזכות המרכזית שעומדת לגבר היא הזכות לדרוש התאמה של גובה המזונות לרמת ההשתכרות שלו.

מעבר לכך, זכויות הגבר בגירושין מסתכמות ביכולת שלו להגיש תביעה למשמורת משותפת ולדרוש את החלת הפסיקה החדשה כך שלא יידרש לשלם מזונות כלל, או שישלם מזונות מופחתים מאוד. יש לשים לב, שבתביעה למשמורת משותפת, בוחנים השופטים האם מדובר בתביעה בתום לב או שהאב הגיש אותה רק כדי ליהנות מהפטור מהמזונות.

חלוקת רכוש

זכויות הגבר בגירושין במקרה של חלוקת רכוש זהות לזכויות האישה בגירושין. הכלל החל בכל המקרים הוא הכלל של הילכת השיתוף. כל רכוש משותף, קרי רכוש שהושג על ידי בני הזוג או בכוחות שניהם או בשיתוף פעולה של שניהם במהלך הקשר הזוגי, ייחשב כרכוש משותף.

בנוסף לכך, רכוש פרטי איתו נכנס אחד מבני הזוג לקשר הזוגי, עשוי אף הוא להפוך לרכוש משותף במידה והוכחה בו כוונת שיתוף. כך למשל, אם נכנסת אל הקשר הזוגי כשבבעלותך דירה, אך הדירה שימשה אתכם לאורך שנים כמקום מגורים משותף, או שבת זוגך סייעה במימון שיפוץ הדירה, דאגה לדירה או דאגה להשכיר אותה, הרי שניתן להוכיח כוונת שיתוף, ואז הדירה הופכת לרכוש משותף. הרכוש המשותף מחולק בין בני הזוג, לרוב בצורה שווה, אלא אם ישנן אנומליות שניתן להוכיח בכוונת השיתוף. בהיבט זה, חשוב לעמוד על המגיע לך על פי הילכת השיתוף. כדאי לצאת מתוך הנחה שהצד השני לא יוותר על המגיע לו, ולכן גם אתה לא אמור לוותר על המגיע לך.

זכויות מנהליות

לאורך תהליך הגירושין ישנן גם זכויות רבות מהן יכול הגבר ליהנות, ואשר אותן ניתן להכניס תחת הכותרת של זכויות מנהליות. זכויות אלה מתייחסות לפרוצדורה המשפטית של ניהול תהליך הגירושין, ובמקרים רבים היכולת של כל צד לממש את הזכויות הללו, יכולה להכריע את כף המאזניים. כך למשל, כאשר מעוניין הגבר להגיש תביעה על משמורת הילדים, יכול הוא להגיש את התביעה בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. מן הצד השני, יכולה האישה גם היא, להגיש את תביעתה בנושא המזונות בכל אחת משתי ערכאות אלה.

הערכאה בה תוגש התביעה הראשונה על ידי אחד הצדדים, היא הערכאה בה יתברר ויתנהל התיק כולו. על כן, ישנו בהחלט מקום לשקול את הדברים כמה שיותר מהר וכמה שיותר מוקדם בתהליך, ולמהר ולהגיש את התביעה בערכאה שלדעתך תהיה אמפתית יותר לענייניך, וזאת לפני שהאישה תעשה את הצעד הראשון בערכאה השנייה. זוהי כמובן דוגמא אחת לזכות מנהלית, אך לאורך תהליך הגירושין ישנן זכויות רבות כאלה אותן חשוב וכדאי להכיר מראש.

מאחר והסבירות כי האדם מן הרחוב יכיר את כלל זכויות הגבר בגירושין היא נמוכה מאוד, מומלץ מאוד שכבר החל מהשלבים הראשונים של תהליך הגירושין, ילווה אותך עורך דין משפחה מומחה, שיידע אותך בכל זכויותיך ויעשה את כל הפעולות הנדרשות על מנת שתוכל למצות אותן עד תום לטובתך.

לסיכום, קשה להצביע על זכויות רבות שעומדות לזכות הגבר במעמד הגירושין. הזכות הגדולה והחשובה שעומדת לרשותו היא הזכות לתבוע את אבהותו, ואת מעורבותו בגידול ילדיו. ככלל, על מנת להבטיח את כל הנושא של זכויות הגבר בגירושין, חשוב לקבל לאורך תהליך הגירושין את הליווי, הייעוץ והייצוג המשפטי הנדרש על ידי עורך דין משפחה מוסמך ומנוסה. הן בסוגיית המשמורת, הן בסוגיית המזונות והן בסוגיית הרכוש. ישנן פעולות רבות שניתן לעשות כדי למצות את זכויות הגבר בגירושין, ורק עו”ד מוסמך מסוגל למצות את הזכויות הללו.

זכויות האישה בגירושין

זכויות האישה בגירושין

בכל הקשור לזכויות האישה בגירושין, ניתן לומר בקלות רבה למדי כי האישה היא הצד בגירושין שנהנה מן הזכויות הרחבות והמקיפות ביותר ביחס לכל הנושאים המרכזיים שמאפיינים את תהליך הגירושין הטיפוסי. זכויות אלה מוענקות לנשים בגירושין לאור התפיסה השלטת כי האישה היא הדמות הכשירה ביותר לשמש כהורה לילדים, וככזאת מן הראוי שהגבר יתמוך בה בכל דרך אפשרית, וכי הילדים ישהו במחיצתה כמה שיותר. המציאות היא שנשים נהנות כיום מזכויות רבות המוענקות להן במעמד הגירושין, במיוחד במקרה של גירושין עם ילדים. יחד עם זאת, זכויות אלה אינן ניתנות בחינם, וכדי להבטיח שאת מממשת את זכויותייך עד תום ושאינך חותמת על מסמכים שישללו ממך זכויות שמגיעות לך.

חשוב שאת כל תהליך הגירושין תנהלי בליווי עורך דין משפחה מומחה.

זכויות האישה בגירושין במשמורת ילדים

משמורת ילדים הוא אחד הנושאים המרכזיים בתהליך גירושין עם ילדים.

סביב נושא זה יתנהל בדרך כלל מאבק לא קטן במידה והצדדים לא מצליחים להגיע להסכמות ביניהם.

המשמורת קובעת למעשה מי יהיה ההורה העיקרי של הילדים, מה יהיה מקום מגוריהם המרכזיים ואצל מי ישהו את מרבית זמנם.

בהיבט זה, נהנות הנשים מחוק חזקת הגיל הרך, המעניק להן משמורת אוטומטית עבור ילדים עד גיל 6. גם עבור ילדים גדולים מגיל 6, נוטים בתי המשפט להעדיף את האם כהורה משמורן, אם כי בשנים האחרונות חלה מגמה של אבות הדורשים מעורבות גדולה יותר בחיי ילדיהם, ועל כן תובעים משמורת משותפת. כהורה משמורן תוכלי לקבל את החלטות היום יום בחיי ילדייך, אך יהיה עלייך להעניק לאב הילדים הסדרי ראייה ראויים, שלעיתים יכולים להיות מורחבים עד כדי זמני ראייה שווים, תלוי ברצונו של האב. כמו כן את ההחלטות הגדולות והעיקריות בחיי הילדים, יהיה עלייך לקבל בשיתוף עם האב. במידה וירצה, יוכל האב להגיש תביעה למשמורת משותפת, ומשמעותה שהילדים ישהו במחיצתו ובמחיצתך זמן שווה, ולא יהיה להם מקום מגורי עיקרי או עדיף על פני האחר. זה המקום להדגיש את הצורך האמיתי של הילדים הן בדמות האם והן בדמות האב.

אם את סומכת על האב והוא מעוניין בכך, בהחלט יש לשקול בחיוב הגעה להסכמה הדדית סביב נושא המשמורת, ללא התערבות בית המשפט.

במרבית המקרים, נותרת האם כהורה המשמורן, ולכך יש משמעות במידת האחריות של האם על הילדים, אך גם בגובה המזונות

מזונות ילדים

על פי החוק במדינת ישראל, המבוסס על החוק העברי, האב צריך לשאת בכל מזונות ילדיו עד גיל 15.

החל מגיל 15 ניתנים המזונות מדין צדקה. בפשטות, חייב האב במזונות ילדיו עד גיל 18 או 21, אם עושים שירות צבאי. במסגרת הסכם המזונות נקבע גובה המזונות והתנאים על פיהם יועברו המזונות לאם על ידי האב. מזונות אלה מיועדים לשמש את הילדים בלבד ואינם מיועדים למימון חייה הפרטיים של האם, אם כי הם בהחלט מסייעים גם לאם בעול גידול הילדים. גובה  המזונות נקבע בהתאם להכנסתו ויכולתו הכלכלית של האב, בהתאם להיקף הצרכים של הילדים (חינוך, בריאות, כלכלה, מגורים וכן הלאה) ובהתאם להסדר המשמורת. במקרה בו האם היא ההורה המשמורן ואוחזת במשמורת מלאה על ילדיה, גם אם האב נהנה מהסדרי ראייה ראויים, האם זכאית לקבל מהאב מזונות מלאים כפי שמקובל כיום לחשב אותם, או על פי פסיקת בית המשפט. במקרה של משמורת משותפת, נהוג להפחית עד 30% מגובה המזונות המלאים.

יחד עם זאת, ביולי 2017 נתן בית המשפט העליון פסיקה מהפכנית, בה קבע כי הורים במשמורת משותפת המרוויחים פחות או יותר את אותו השכר, יהיו פטורים שניהם מתשלום מזונות להורה השני. במצב זה, האב אינו מחוייב לשלם מזונות וכל צד צריך לממן את ילדיו כאשר הם שוהים אצלו, ובנוסף להשתתף בצורה שווה בעלויות המשותפות כמו עלויות בית ספר, בריאות, תקשורת וכן הלאה. ורת חישוב המזונות יכולה להיות פתלתלה במיוחד, והאב יכול להערים לא מעט קשיים על התהליך בעזרת עורך דינו. על כן, חשוב שאת כל הדיון סביב המזונות, בין שאת עושה אותו בבית המשפט ובין שאת עושה אותו ישירות מול האב או עורך דינו, תעשי בליווי עורך דין משפחה מומחה,

עו”ד שינחה אותך על הסכומים שנהוג לפסוק, ועל המזונות שזכותך לדרוש כחלק מהמכלול הגדול של זכויות האישה בגירושין.

חלוקת רכוש

הנושא של חלוקת רכוש הוא נושא שמבוסס כולו על הילכת השיתוף.

לפי הילכת השיתוף, במעמד הגירושין יתחלקו בני הזוג בכל הרכוש המשותף שצברו לאורך חיי הנישואים/ הקשר הזוגי. לעניין זה, חשוב לציין כי גם נכס, רכוש או ממון פרטי שאיתו נכנס אחד מהצדדים אל הקשר הזוגי, יכול עם הזמן להפוך לנכס משותף במידה וניתן להוכיח כוונת שיתוף. כך למשל, אם נכנסת לקשר כשבבעלותך בית פרטי, ולאורך הנישואים התגוררתם בבית, האב תחזק את הבית ובסך הכל נחשב הבית לבית של שניכם, גם אם הוא רשום רק על שמך, ייתכן מאוד שניתן יהיה להוכיח כוונת שיתוף על הבית, מה שאומר שיהיה עלייך לחלוק עם הגרוש גם את ביתך הפרטי איתו נכנסת לקשר. את ההמלצה הבאה כבר לא תוכלי לממש כעת, אבל כדאי לדעת לקשר הבא: כדי להבטיח את זכויותייך ברכושך הפרטי, חשוב ומומלץ לחתום על הסכם ממון כבר בתחילת הקשר הזוגי, במסגרתו ייקבעו הכללים על פיהם יחולק הרכוש בין הצדדים במקרה של פירוק עתידי של הקשר הזוגי.

מתן/ קבלת גט

על אף שסרבנות גט אופיינית יותר לגברים, שיכולים לכאורה לסרב לתת גט לנשותיהם, סרבנות גט יכולה להתקיים גם אצל נשים המסרבות למעשה לקבל את הגט.

בהיבט זה חשוב לדעת כי בית המשפט ו/או הרבנות מחייבים כל צד לקבל או לתת את הגט במידה ולא קיימת סיבה סבירה לסירוב.אם יובן כי הגרוש שלך מסרב לתת לך גט כדי להפעיל עלייך לחצים בעניין המשמורת, המזונות או הרכוש המשותף, תוכלי להעלות את טענותייך בפני בית המשפט, שיחייב בתורו את הגבר לתת את הגט, ואף יוכל להפעיל עליו סנקציות מרחיקות לכת על מנת לחייבו בגט.

מן הצד השני, אמת זאת פועלת גם על חובתך לקבל את הגט.

זכויות מנהליות

בתהליך הגירושין ישנן עוד זכויות רבות הנכנסות לקטגוריה של זכויות מנהליות.

כך למשל, זכותך להגיש תביעה בעניין המזונות בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. גם הגרוש שלך יכול להגיש תביעה דומה בכל אחת משתי הערכאות, סביב נושא המשמורת. העניין הוא שהתיק כולו יתברר בסופו של דבר, בערכאה שאליה הוגשה התביעה הראשונה. זכותך היא להזדרז עם הדברים ולהגיש תביעה בערכאה שבה נראה לך כי תקבלי יותר אמפתיה וסימפטיה לעניינייך, ולכן חשוב ומומלץ לבחון בהקדם את קדימות הערכאות ולהגיש תביעה בערכאה המתאימה לך, לפני שיעשה זאת בן זוגך בערכאה השנייה. זוהי כמובן רק דוגמא אחת מיני רבות סביב הנושא של זכויות מנהליות, שבמקרים רבים יכולות להטות את כף המאזניים בתיק כולו.

חשוב שכבר בשלבים הראשונים של תהליך הגירושין, תמצאי עורך דין משפחה מומחה שילווה אותך לאורך התהליך

עורך דין שיידע אותך בזכויותייך בכל היבט ובכל הקשר של התהליך, ויפעל למימוש זכויותייך בכל צעד ובכל שלב.

גישור גירושין

גישור גירושין

גישור גירושין היא אולי הדרך הטובה ביותר להביא קשר זוגי לסיומו.

במידה ולא הצלחתם למצוא את עמק השווה ובמידה ואינכם רוצים לצלול אל תוך מאבק משפטי ארוך ויקר, שיפגע בכל המעורבים. בניגוד לגישור בהם מחויבים זוגות המבקשים להתגרש לפני שיוכלו להגיש תביעה לבית המשפט, גישור גירושין מקצועי שנעשה בהסכמת וביוזמת שני הצדדים, הוא בעל סיכויים טובים מאוד להשלמה בפשרה ולגירושין בהסכמה.

מהו גישור גירושין? ממה צריך להיזהר? איך נכון לפעול במסגרת הגישור? כל התשובות בשורות הבאות.

מהו גישור גירושין?

גירושין הוא מהלך מאוד לא פשוט לשני בני הזוג.

רבים מגדירים את הגירושין כמו אבל על אדם שנפטר, ובמובנים רבים אכן ניתן למצוא מן המשותף בין שני המקרים. זאת בדיוק הסיבה, שזוגות רבים, על אף ההבנה הרציונלית, לפחות של צד אחד לזוגיות, כי את הזוגיות הזאת צריך לפרק, מוכנים להיכנס לתהליכים של ייעוץ זוגי, שלום בית וניסיון לשקם את הזוגיות ולבנות אותה מחדש. יחד עם זאת, על אף הרצון הטוב, לא תמיד מצליח ניסיון השיקום ובסופו של דבר מתקבלת ההחלטה לממש את אופציית הגירושין.

זוהי למעשה סיטואציה קלאסית שלה יכול להתאים הפתרון של גישור גירושין, אם כי גישור כזה יכול להתאים לכל זוג בכל סיטואציה, ובלבד ששני הצדדים מוכנים להיכנס לתהליך הגישור בנפש חפצה. תהליך גישור גירושין הוא תהליך בו יושבים הצדדים מול איש מקצוע, מציגים את הצד שלהם, את הדרישות שלהם, את החששות שלהם, את המטרות שלהם, ובהתאם לכך מגבשים הסכמות בין הצדדים עד לגישור מלא בין הפערים וחתימה על הסכם גישור, שהופך אוטומטית להסכם גירושין.

את ההסכם הזה יש לאשר בבית המשפט לענייני משפחה על מנת לתת לו תוקף של פסק דין.

איך נכון לפעול במסגרת גישור גירושין?

על אף שגישור הוא ביטוי בעל קונוטציה חיובית, על אף שהוא משקף רצון טוב של שני הצדדים להגיע לפשרה ועל אף שהוא מנוהל על ידי איש מקצוע המתמחה בתחום הגישור, אי אפשר להתעלם מהמצב הרגשי והאישי של כל אחד מן הצדדים במעמד הגישור. אל הגישור מגיעים למעשה שני צדדים, כשאחד מהם עלול להיות בעמדה של “הבלתי רצוי”, או ששני הצדדים פשוט לא רוצים להיות יותר עם הצד השני. כל אחד מהצדדים מגיע עם סל מלא ברגשות שליליים של זעם, כעס, היעלבות, חוסר אונים, השפלה וכן הלאה, ובמשקעים שנוצרו לאורך חודשים או שנים של זוגיות כושלת. במצב זה אמורים הצדדים לשבת ולהגיע להסכמות סביב הנושאים החשובים ביותר בחייהם: הילדים והרכוש שלהם, ומן הסתם מדובר במשימה מאוד לא פשוטה.

הצעד הראשון, אם כן, כאשר אתם מחליטים להתחיל מהלך של גישור גירושין, הוא להבין ולהפנים לקראת מה אתם הולכים ומה עומד על כף המאזניים. במסגרת הליך הגישור תידרשו לשבת עם האדם שיוצר בכם אולי את הרגשות השליליים ביותר שחוויתם אי פעם, אדם שמכעיס אתכם מאוד ושהדבר האחרון שאתם רוצים הוא שיהיה לו טוב, אבל בהליך זה לא תהיה לכם ברירה, ותצטרכו להתפשר מול אותו אדם, לתת לו וגם לקבל, להעניק וגם לדרוש, ובסך הכל לפעול בצורה כמה שיותר רציונלית, קרה ומחושבת.

בחירת מגשר

בחירת המגשר בתהליך גישור גירושין הוא אולי אחד משלבי המפתח המרכזיים בהליך.

ישנה חשיבות עצומה לאובייקטיביות של המגשר בהליך, וליכולת של שני הצדדים להרגיש שהמגשר אינו נוטה לטובת אף צד.

אם אתם חשים שזה המצב, אתם רוצים להפסיק את הגישור בו ברגע ולמצוא מגשר אחר. בסוף תהליך הגישור ממתין לכם הסכם משפטי מחייב עליו תצטרכו לחתום, וכאשר אתם חותמים על ההסכם הזה, חשוב מאוד שתהיו שלמים איתו ושלא תרגישו כי הוא נכפה עליכם בדמותו של איש מקצוע, שלפחות לתחושתכם פעל נגדכם.

המלצות, חוות דעת מקצועיות ושיחה מקדימה עם המגשר, יסייעו לכם להגיע למגשר המתאים.

כמו כן, כדאי להעדיף עו”ד משפחה בעל התמחות בגישור גירושין,

עו”ד מגיע לגישור ממקום מקצועי, משפטי, קר ומחושב ולא ממקום פסיכולוגי, רגשי זוגי כדוגמת יועץ זוגיות.

שימו את האגו בצד

בהליך הגישור חשוב מאוד שתפעלו בצורה קרה ומחושבת מתוך חתירה למטרה ברורה: להגיע להסכמות על קיום הגירושין.

במסגרת ההליך יצופו מן הסתם כעסים, רגעים קשים ואולי אפילו צורך עז להטיח בצד השני האשמות ואף לגרום לו כאב ומבוכה, אך חשוב לזכור שבכל פעם שתנהגו כך, תרחיקו את עצמכם מהמטרה שלשמה אתם עורכים את הגישור. נהגו בצורה בוגרת הן באופן בו אתם פונים לצד השני, והן באופן בו אתם מפרשים את דבריו בגישור. הפנימו כי מדובר בהליך מקצועי שנכנסתם אליו לטובתכם האישית, ולא בהליך שמעניק לכם הזדמנות נוספת לגרום כאב לצד השני ולגרום לו “לשלם את המחיר” על הכאב שגרם לכם.

זכרו את הילדים שלכם בכל עת

אל תשכחו שבקצה הדרך ממתינים לכם הילדים שלכם, וכל החלטה שאתם מקבלים צריכה לפעול לטובתם.

ייתכן מאוד שהאופן בו אתם רואים את טובתם שונה מהאופן בו רואה אותה הצד השני, ובדיוק במקום הזה צריך להיכנס לתמונה המגשר שאמור לייצג את טובת הילדים בצורה אובייקטיבית, ואם מהלך מסוים פועל כנגדם, ביכולתו להסביר ולנמק מדוע. אם לאורך הגישור מתעוררים ויכוחים סביב גובה המזונות, הסדרי ראייה ומשמורת, ואתם חשים שהעמדה שלכם מבוטלת שלא בצדק, זה בסדר גמור לבקש מהמגשר להביע את עמדתו המשפטית בנושא (מגשר אמור להכיר את החוקים ואת הפסיקות בתחום).

זה בסדר גם לבקש להתייעץ בסוגיות אלה עם עורך דין משפחה לפני שאתם מסכמים את הנושא.

אל תפעלו מתוך פחד מחד או מתוך ותרנות מאידך

כאמור, גירושין הוא מצב מאוד רגשי, וייתכן שבמהלך הליך הגישור תהיו נתונים לתנודות רגשיות קשות.

קל לומר, קשה לעשות, אבל אין לכם הרבה ברירה – אתם חייבים להגיע לגישור עם ראש צלול ולחשוב בצורה קרה ומחושבת. בכל גישור גירושין ישנו אלמנט של יריבות. מצד אחד אתם לא צריכים לפחד מהיריב שלכם ומצד שני אתם לא צריכים לוותר לו על מנת להשיג את מטרותיכם, אבל אתם בהחלט צריכים להגיע כשאתם מכירים את הכללים. אל תפילו את ההליך כולו על דרישות לא מציאותיות שאינן עולות בקנה אחד עם מה שתוכלו להשיג בבית משפט.

שקלו כל דבר בצורה שקולה, אל תפעלו בפזיזות ותמיד בקשו לחשוב על הדברים לפני שאתם נותנים את החלטתכם הסופית. במידת הצורך, תוכלו להתייעץ עם עורך דין משפחה חיצוני שיבחן את ההסכמות המתגבשות וימליץ לכם על קבלתן או על תיקונים שונים שתוכלו לדרוש אותם. כמו כן, יכול אותו עורך דין לצרף חוות דעת מקצועית משלו, אותה תוכלו להציג בפני המגשר. סביר להניח שעורך הדין שלכם לא יחדש הרבה למגשר ברמה המשפטית, אך עצם הרצינות והערנות שאתם מפגינים תאפשר לכם לעמוד בצורה טובה יותר על מה שמגיע לכם.

גישור גירושין היא פרוצדורה נפלאה למימוש הליך גירושין. הוא חוסך כסף רב ועוגמת נפש רבה לשני הצדדים, וכל עוד אתם ניגשים לגישור עם הגישה הנפשית הנכונה, תוכלו להפיק ממנו הרבה, ולו יהיה זה גם רק צדק.

הורות משותפת

זוג בהורות משותפת מחזיק ילדה

בעידן המודרני, נפתחות בפנינו אפשרויות חדשות שלא היו קיימות קודם לכן גם בנושאי משפחה וזוגיות.

אחת האפשרויות הללו היא האפשרות להביא ילד לעולם במסגרת הסכם הורות משותפת שאינה כרוכה במערכת זוגית כלשהי.

בני הזוג מתחברים לצורך הבאת ילד לעולם בלבד, אך אינם מקיימים קשר זוגי. למי זה נכון? מהו הסכם הורות משותפת? מדוע חשוב מאוד לגבש הסכם כזה עוד בטרם ניגשים למשימה של הבאת הילד לעולם? כל התשובות בשורות הבאות.

מהי הורות משותפת ולמי זה מתאים?

העידן המודרני מביא איתו תופעות שלא היו ידועות קודם לכן, ואחת התופעות האלה באה לידי ביטוי בנשות קריירה שאינן מעוניינות להכיר בן זוג, להקים משפחה או להביא ילד לעולם בטרם ייצבו את הקריירה שלהן. נשים אלה עשויות לגלות מהר מאוד שגיל הפוריות שלהן הולך ונעלם והן טרם הצליחו להכיר בן זוג איתו תוכלנה להביא ילדים לעולם.

במצב זה, עומדת לרשותן האפשרות להביא ילד לעולם במסגרת הסכם הורות משותפת.

גבר ואישה החוברים יחד בכדי להביא ילד לעולם ללא קשר זוגי.

מודל זה יכול להתאים לכל אישה מכל סיבה שהיא, והוא אינו ייחודי אך ורק לנשות קריירה.

הבחירה באפשרות זו יכולה להיות מתוך אילוץ שנובע מגיל מאוחר והיעדר זוגיות יציבה, או מתוך בחירה חופשית לגדל ילד באופן עצמאי.

יחד עם זאת, במעמד קבלת ההחלטה על הבאת ילד לעולם במסגרת הורות משותפת, ממוקדים הגבר והאישה בדרך כלל בתקווה ושמחה ואינם לוקחים בחשבון את ההשלכות השליליות שעלולות להיות כרוכות במהלך כזה.

חשוב מאוד לחשוב על כל ההיבטים של המהלך, להתייעץ עם עורך דין משפחה וגם לגבש הסכם הורות משותפת מראש.

מה כולל הסכם הורות משותפת?

הסכם הורות משותפת יכול לכלול כל סוגיה שבוחרים בני הזוג להסדיר ביניהם מראש, בטרם הבאת הילד המשותף לעולם שלא במסגרת זוגית.

יחד עם זאת, הסכם זה חייב לכלול לפחות את חמשת המרכיבים המרכזיים הבאים:

משמורת ילדים

משמורת ילדים קובעת למעשה מה יהיה מקום מגוריו העיקרי של הילד, ועם איזה הורה ישהה הילד את רוב זמנו.

ישנם הורים המעוניינים במשמורת משותפת ושוויונית, בעוד אחרים עשויים להעדיף משמורת מלאה או לחילופין לא מעוניינים במשמורת כלל. במידה והמשמורת ניתנת להורה אחד בלבד, יש לקבוע הסדרי ראייה המפרטים את זמני השהות של הילד עם כל הורה ואת התנאים לקיום ההסדר.

מזונות ילדים

מזונות הילדים הוא החלק בו מצוין האופן בו מחולקות הוצאות גידול הילד בין ההורים.

הוצאות אלה יכולות להיות מחולקות בצורות שונות בהתאם למשמורת על הילד, ובהתאם למסוכם בין ההורים. במקרה של משמורת משותפת, סביר להניח כי אין צורך בתשלום מזונות למעט הוצאות משותפות כמו חינוך ובריאות, כשכל צד אחראי על מימון הילד כאשר הוא שוהה אצלו. במשמורת מלאה של אחד ההורים, סביר שההורה השני יסייע לו בתשלום ההוצאות החלות עליו לאור השהות הרבה של הילד אצלו.

במסגרת סעיף זה יש לקבוע גם את מועד העברת התשלום, הצמדה למדד וכל התנאים האחרים לתשלום המזונות.

חינוך וערכים

בפרק זה של ההסכם יכולים ההורים לקבוע קווים מנחים וקווים אדומים מבחינת חינוך וערכים שיינתנו לילד.

כך למשל, יכולים ההורים לקבוע כי הילד ילמד בבית ספר חילוני או לחילופין בבית ספר דתי בלבד, וכי לשניהם תהיינה זכות החלטה בהכרעות חינוכיות חשובות בחייו וכל היבט אחר שרואים ההורים כי נכון להסכים עליו מראש ביחס לחינוך הילד.

יישוב מחלוקות

הסכם הורות משותפת הוא הסכם רואה פני עתיד, קרי הסכם שצריך לצפות את העתיד שנים רבות קדימה, ובהתאם לכך לקבע הסכמות בנקודת הזמן הנוכחית.

העניין הוא שמה שנראה לנו היום, עשוי להשתנות בעוד מספר שנים, ובמקרה כזה עלולות להיווצר מחלוקות בין ההורים.

על כן, חשוב לקבע בהסכם מנגנון מוסכם ליישוב מחלוקות, ובכלל זה גישור, בוררות של עורך דין משפחה או של כל דמות אחרת המוסכמת על שני ההורים.

רצון הילד

מאחר וכאמור, הסכם הורות משותפת נחתם בנקודת זמן אחת אך תקף למשך שנים רבות קדימה, חשוב מאוד להשאיר גם לילד שייוולד מקום בהכרעות שלוקחים ההורים עבורו שנים רבות קדימה.

במסגרת ההסכם יש להכפיף את ההסכמות לרצון הילד ובלבד כי רצונותיו הם סבירים.

ניתן לעגן מעורבות של איש מקצוע מתחום הפסיכולוגיה בהיבט זה, ולתחום את העניין בגיל הילד.

מתי נכון לחתום על הסכם הורות משותפת?

המניעים לחתימה על הסכם הורות משותפת יכולים להשתנות מאוד ממקרה למקרה, וכך גם האינטרסים ויחסי הכוחות בין שני ההורים המיועדים.

הסכם טוב הוא הסכם שנחתם כאשר לא קיימת כל מחויבות בין הצדדים.

כאשר קיימת מחויבות כזאת, נוצר חוסר איזון בין הכוח של שני הצדדים, באופן שמאפשר לצד אחד לנצל את הכוח בכדי להגיע להסכם טוב יותר עבורו.מן הדברים עד כה, אפשר להבין שהמועד הנכון ביותר לחתום על הסכם הורות משותפת הוא ברגע שמתקבלת ההחלטה לבצע את המהלך, ולפני ביצועו.

מרגע שהמהלך בוצע, קרי האישה נכנסה להריון, לא ניתן עוד להחזיר את הדברים לאחור, כשבאופן מעשי הכוח נמצא אצל האישה.

על כן, לטובת שני הצדדים ולטובת הילד שייוולד אל עולם בו יאירו לו פנים שני הוריו ולא רק אחד מהם, חשוב ונכון לערוך ולחתום על הסכם הורות משותפת לפני שעשיתם כל צעד מעשי בעניין.

מעורבות של עורך דין משפחה – האם זה נדרש?

התשובה היא בהחלט כן. הסכם הורות משותפת דומה פעמים רבות להסכם גירושין בו נקבעים משמורת הילדים, מזונות הילדים ונושאי חינוך.

הסכם הורות משותפת מחייב היכרות עם הנושאים הנדונים בו, ועבור רובם המכריע של האנשים מדובר כמעט בשפה זרה.

גם אם אתם מרגישים שאתם שולטים בחומר, שאתם יודעים בדיוק מה חשוב לכם ושאתם יודעים על מה אתם צריכים להתעקש ועל מה לעמוד, האמת היא שאתם לא יודעים.

משמורת משותפת

משמורת משותפת

אחד הנושאים החשובים ביותר, שמעסיקים יותר מכל מתגרשים טריים הוא הנושא של חלוקת המשמורת על הילדים המשותפים. על פי החוק הישראלי כיום, ברירת המחדל היא משמורת מלאה של האם והסכמה על הסדרי ראייה עבור האב, אך בפני כל הורה עומדת האפשרות לתבוע משמורת על ילדיו, משמורת שתהא משמורת מלאה או משותפת, הכל בהתאם לנסיבות המקרה. בשורות הבאות נסביר את המשמעות של המונחים משמורת, משמורת משותפת והסדרי ראייה, ונדבר על ההקשרים המרכזיים הנגזרים מהם.

מהי משמורת משותפת?

משמורת ילדים הוא מונח משפטי העוסק בהסדרת היחסים המשפטיים והמעשיים בין הורה ובין ילדיו.

המשמורת מגדירה למעשה את זכותו של ההורה לקבל החלטות עבור ילדיו, את חובתו לדאוג לצרכיו ואת זמני השהות של ילדיו עימו. ככלל, הורה משמורן יהיה ההורה שביתו הוא מקום מגוריהם העיקרי של הילדים. משמורת מלאה משמעותה שההורה בעל המשמורת המלאה הוא שיקבל את ההחלטות המרכזיות בחייהם של ילדיו, הוא שיהיה אחראי לילדיו והוא שישהה עימם רוב הזמן או כל הזמן במקום מגוריו שיהיה גם מקום מגוריהם העיקרי של ילדיו.

בהתאם לכך, משמורת משותפת הוא מצב בו מתחלקים ההורים שווה בשווה בכל היבטי הגידול של הילדים – הם שניהם זכאים לקבל את ההחלטות עבור הילדים בצורה משותפת, הם שניהם אחראים על הילדים בצורה משותפת, והם שניהם זכאים לשהות עם הילדים זמן שווה.

מחקרים רבים מראים כי משמורת משותפת היא צורת הגידול האידיאלית לילדים להורים גרושים, ואך מודל זה אינו מתאים לכל הזוגות.

בכל מקרה בוחן בית המשפט, בסיוע גורמי הרווחה, את יכולתו של כל הורה לעמוד באחריות גידול הילדים, את הנסיבות המעשיות בשטח ובגילאים בוגרים גם את רצונם של הילדים עצמם, לפני שהוא מכריע בענייני משמורת ומעניק משמורת משותפת להורים הגרושים.

מתי נכון לקבוע משמורת משותפת?

ככלל, משמורת משותפת הוא המצב האידיאלי עבור הילדים, אלא אם ישנן סיבות ונסיבות ששוללות זאת, וישנם לא מעט מקרים בהם נסיבות אלה אכן מתקיימות. בכל בחינה של משמורת משותפת ובכלל, בוחן בית המשפט את טובת הילד כמטרה העליונה.

לצד זאת בוחן בית המשפט גם את רצון ההורים ואת זכויותיהם הבסיסיותך כל עוד אינם שוללים את טובת הילד.

בהתאם לכך, משמורת משותפת מחייבת תנאים בסיסיים כמו מגורים קרובים של האם והאב (לא יותר מכ-30 ק”מ), יחסים סבירים עד טובים בין ההורים, סביבת מחייה נוחה לילדים בשני הבתים וכן הלאה. בהמשך לכך, נדרשת יכולת הורית של שני ההורים, יכולת לשהות עם הילדים בהיקף שעות סביר, יכולת להקדיש זמן ומאמץ לחינוכם וגידולם ויכולת להיות מעורבים בחייהם האישיים של הילדים.

מעל הכל, בוחן בית המשפט נסיבות שעלולות לשלול את האפשרות של משמורת משותפת, ובכלל זה הורה מתעלל, הורה בלתי כשיר, הורה המשתמש במשמורת משותפת בכדי לפגוע בהורה השני, בילדיו או בהתחייבויות כספיות כדוגמת מזונות, ילדים שמביעים חוסר רצון לגיטימי לחיות עם אחד ההורים וכן הלאה.

אחרי שאמרנו את כל זה, בכל מקרה בו הורה מעוניין לגדל את ילדיו בצורה שוויונית והילדים מעוניינים בכך גם הם, יש להורה את היכולות לעשות כן ואין חשש כי טובת הילד תיפגע בעקבות זאת, בית המשפט יתמוך בדרך כלל במתן משמורת משותפת לשני ההורים.

האם ניתן לשנות החלטה או הסכם משמורת?

בקצרה, החלטה על משמורת ילדים ניתנת לשינוי אך ורק אם הוכח שינוי נסיבות. ביתר פירוט, בית המשפט בוחן כל בקשה לשינוי משמורת על פי שלושה עקרונות מרכזיים:

  • טובת הילד – העיקרון המנחה שעל פיו יישק דבר. בית המשפט יפעל תמיד לטובת הילד, ועל פי עיקרון זה תיבחן גם כל בקשה לשינוי משמורת
  • סופיות ההסכם – כמו שלא ניתן לשנות כל הסכם אחר לאחר שכבר נחתם, גם הסכם משמורת הוא הסכם מחייב עד תפוגתו (עם הגיע הילדים לגיל 21)
  • שינוי נסיבות – לאורך תקופת הגידול של ילדים עד הגיעם לבגרות משפטית (גיל 18-21), יכולות הנסיבות להשתנות באופן שמשפיע על טובת הילד, ואם אינן משפיעות על טובת הילד, אז על זכותו ו/או כשירותו של הורה. קיומו של שינוי נסיבות נתון לשיקולו של בית המשפט ויכול לכלול מעבר דירה, שיפור במצב הכלכלי, שיפור במצב האישי, שינוי ברצון הילד וכן הלאה.

בהתאם לעקרונות אלה, ניתן לשנות החלטה על משמורת אם הוכח שינוי נסיבות כזה ששינוי מצב המשמורת יטיב עם הילד, או יטיב עם אחד ההורים בתנאי שלא נפגעת טובת הילד. את ההחלטה יקבל בית המשפט בסיוע חוות דעת של גורמי רווחה שיבחנו את המצב לאשורו, ויתנו את המלצתם, וזאת כאמור בתנאי, שההורה המבקש את השינוי הוכיח שינוי נסיבות.

מהי משמורת מלאה?

משמורת מלאה הוא מצב בו המשמורת ניתנת להורה אחד בלבד, שנחשב למשמורן על הילד.

הורה זה מקבל את ההחלטות המרכזיות בחייו של הילד, אחראי על מילוי צרכיו ואיתו שוהה הילד את רוב זמנו.

במקרה של משמורת מלאה, יכול ההורה השני לראות את הילד במסגרת הסדרי ראייה מוסכמים.

על פי חוק חזקת הגיל הרך בישראל, משמורת מלאה על ילדים עד גיל 6 ניתנת אוטומטית לאם, אם כי האב בהחלט יכול לתבוע משמורת משותפת ואף מלאה, בכל שלב, ובתנאי שהוכיח כי זוהי טובת הילד.

מזונות ילדים במשמורת משותפת

על פי החוק בישראל, האב הוא שאחראי על מזונות ילדיו עד הגיעם לגיל 15, ומגיל 15 עד 21 ישלם מזונות מדין צדקה.

בפועל, מחייבים בתי המשפט בישראל את האב בכל מזונות ילדיו.

במקרים של משמורת משותפת, נהג בית המשפט להפחית במעט ממזונות האב, מתוך הכרה בכך כי גם האב מגדל את ילדיו וחלות על הוצאות רבות על ילדיו מעבר למזונות. הפחתה זו יכלה להיות בכל היקף בין 5% ל-25% מסך המזונות, כשלעיתים לא ניתנה הפחתה כלל.

כל זה נכון היה עד להחלטה שהתקבלה ביולי 2017 על ידי בית המשפט העליון (בע”מ 919/15), ולפיה במקרה של משמורת משותפת, יישאו ההורים בהוצאות גידול הילדים בצורה שווה. במילים אחרות, במקרה של משמורת משותפת, לא ישולמו מזונות על ידי אף צד לצד שני, כשכל הורה אחראי על מימון שהות הילדים אצלו, ובהוצאות המשותפות כמו הוצאות חינוך, חוגים, רב קו, טלפון אישי וכן הלאה, יתחלקו ההורים ביניהם בצורה שווה. יש להדגיש כי החלטה זו לוקחת בחשבון גם את הכנסות ההורים – אם ההורים משתכרים בצורה שווה פחות או יותר והילדים שוהים אצל שניהם בצורה שווה, יתחלקו ההורים בצורה שווה בהוצאות הגידול.

מהו הורה משמורן?

הורה משמורן הוא ההורה שניתנה לו המשמורת על ילדיו, ושביתו הוא מקום מגוריהם העיקרי של ילדיו. זאת להבדיל מאפוטרופוס – לכל ילד שני הורים, ושני ההורים מוגדרים כאפוטרופוסים של ילדיהם, כלומר, שני ההורים זכאים להשתתף בקבלת החלטות משמעותיות בחיי ילדיהם כדוגמת החלטות בנושאי בריאות וחינוך. ההורה המשמורן הוא ההורה שאצלו גרים הילדים דרך קבע, אך הוא מחויב להתייעץ עם ההורה השני בהחלטות משמעותיות וכן לאפשר להורה השני הסדרי ראייה של הילדים, לבקש אישור מן ההורה השני על מעבר דירה ליעד מרוחק או על נסיעה לחו”ל וכן הלאה.

מהם הסדרי הראייה המקובלים?

הסדרי ראייה מתקיימים כאשר ניתנת משמורת מלאה לאחד ההורים, ולא חלה משמורת משותפת.

הסדרים אלה נועדו לאפשר להורה שאינו ההורה המשמורן לראות את ילדיו, לשמור עימם על קשר ולשהות עימם בהתאם לרצונו עד לרמה שוויונית בין ההורים. הסדרי ראייה מורחבים הם בדרך כלל הסדרי ראייה שיוצרים חלוקה שווה או כמעט שווה בין ההורים. יחד עם זאת, בכל תיק גירושין נקבעים הסדרי ראייה שונים בהתאם לנסיבות. ישנם מקרים בהם ההורה שאינו ההורה המשמורן אינו מעוניין לראות את ילדיו יותר מפעם בשבוע או פעם בשבועיים, ישנם מקרים בהם הוא מעוניין לראותם פעמיים בשבוע או יותר, וישנם פעמים בהם הוא אינו מעוניין לראות אותם כלל.

בכל מקרה ומקרה, יצטרכו הצדדים להגיע להסכמה לגבי הסדרי הראייה, ואם לא אז בית המשפט יחליט על הסדרי הראייה.

ככלל, הסדרי ראייה מקובלים הם הסדרים של לינת הילדים אצל ההורה שאינו משמורן כפעמיים בשבוע, וכל סוף שבוע שני, אך כאמור הדברים יכולים להשתנות מאוד בין מקרה למקרה, כשמול עיני בית המשפט עומדת תמיד טובת הילד.

הסכם זוגיות

הסכם זוגיות

הסכם זוגיות הוא שם נוסף שניתן להסכם ממון או הסכם חיים משותפים, כשהדגש הושם על נושא הזוגיות, קרי הקשר הזוגי.

בעשורים האחרונים, עם השיפור הדרמטי במעמד האישה, נדרש עדכון גם בגישה המשפטית ביחס לאישה בעת פרידתה מבן זוגה.

בהתאם לכך, התפתחה פסיקה וחקיקה המסדירה את נושא חלוקת הרכוש המשותף בין בני זוג שנפרדו דרכיהם.

הסכם זוגיות הוא הסכם שיכולים לחתום עליו בני הזוג בכדי לקבע מראש את הכללים לחלוקת הרכוש, או למנוע מלכתחילה חלוקה כזאת סביב נכסים מסוימים.

מהו הסכם זוגיות?

זהו הסכם הנחתם בין שני בני זוג, בין שהם נשואים, בין שהם ידועים בציבור ובין שהם חיים במודל זוגי אחר.

הסכם הזוגיות דומה בתכליתו להסכם חיים משותפים ולהסכם ממון, אם כי משמו של ההסכם ניתן להבין כי הדגש בהסכם הוא הקשר הזוגי בין בני הזוג, וכל הקשור לרכוש, הון וממון שאיתם מגיע כל בן זוג אל הקשר, ושאותם ייצרו בני הזוג במהלך חייהם המשותפים כזוג.

במסגרת הסכם הזוגיות, קובעים בני הזוג כיצד יחולקו מרכיבים פיננסיים בחייהם, הן לאורך הזוגיות והן במקרה של פירוק הקשר הזוגי, ובכלל זה: דירה ונכסי נדל”ן אחרים, חסכונות, זכויות בנייה, זכויות בעסק, עסקים, זכויות סוציאליות, זכויות פנסיוניות, נכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים וכן הלאה.

במסגרת ההסכם יכולים בני הזוג להסכים על כך שכל הרכוש אותו ישיגו בני הזוג לאורך שנות זוגיותם, יהיה רכוש משותף בעוד רכוש שאיתו נכנס כל בן זוג אל הקשר מלכתחילה, יישאר בבעלות מלאה של אותו בן זוג בכל מקרה. ההסכם יכול להתייחס למצבים מסוימים כמו קבלת ירושה, מות אחד מבני הזוג, פרידה וכן הלאה, הכל במטרה ליצור וודאות סביב הממון של כל אחד מבני הזוג וסביב הממון המשותף שישיגו בני הזוג במהלך תקופת הזוגיות.

בהסכם הזוגיות ניתן לכלול גם מרכיבים שאינם קשורים לממון באופן ישיר, ובכלל זה חינוך הילדים, ענייני בריאות וכל עניין אחר שמעוניינים בני הזוג להגדיר ולקבע מראש, על מנת להסיר ספקות שעלולים לצוץ אצל כל אחד מבני הזוג לגביו.

למי מיועד הסכם זה?

הסכם זוגיות יכול להתאים לכל זוג המקיים קשר זוגי, בין במודל של נישואים דתיים ובין בכל מודל אחר כמו נישואים אזרחיים או ידועים בציבור.

ככלל, בישראל ישנה חקיקה מסודרת סביב כל הנושא של פירוק קשר זוגי רשמי בין זוג נשוי, מה שמותיר פחות מקום לפרשנות של בתי המשפט ומגביר את הוודאות של בני הזוג לגבי האופן בו יחולק הרכוש ביניהם במקרה של פרידה. יחד עם זאת, גם זוגות נשואים עשויים להיתקל בשלל סיטואציות בהן עלולה להיווצר מחלוקת סביב האופן בו יש להתייחס לנכס כלשהו, כנכס משותף או נכס פרטי של אחד מבני הזוג.

המצב הולך ומחמיר עבור זוגות שמקיימים קשר זוגי ללא נישואים, ובפרט ידועים בציבור. הזוגיות של זוגות ידועים בציבור אינה זוכה לחקיקה ייעודית בישראל, ולכן נותר מקום רב לפרשנות של בית המשפט. עבור זוגות אלה בהחלט קיים היגיון חזק לחתימה על הסכם זוגיות שיסדיר את העניינים ביניהם ויגביר את הוודאות אצל כל אחד מבני הזוג, אך כאמור הסכם זוגיות הוא הסכם חיובי ונכון עבור כל זוג, בעיקר אם אחד או שני בני הזוג נכנסים לקשר עם נכסים וממון, אך לא רק.

מהי חשיבותו של ההסכם?

כאשר אנו נכנסים לקשר זוגי חדש, האלמנט האנושי החזק ביותר שמשפיע עלינו הוא הרגש.

אנחנו בדרך כלל נמצאים בשלב של התאהבות, נותנים אמון מלא בבן הזוג שלנו ורוצים להדגיש את אהבתנו אליו.

כל זה טוב ויפה וכך ראוי שיהיה, אך חשוב גם להישאר עם הרגליים על הקרקע, ולהבין שכל זוג שהתגרש אי פעם התחיל את הקשר שלו עם אותם רגשות בדיוק. החיים הם דינמיים ודברים יכולים להשתנות, ובמיוחד רגשות. שינויים אלה יכולים להוביל לעיתים לפירוק הקשר הזוגי, ואז לא ייוותר דבר מאותם רגשות יפים שהציפו אותנו בתחילת הקשר.

הסכם זוגיות

הסכם זוגיות הוא בדיוק ההסכם שאמור לסייע לנו להתמודד עם מצב זה.

על אף אהבתנו החזקה לבן הזוג, אנחנו רוצים ליצור אצלנו וודאות גבוהה לגבי הרכוש הפרטי שלנו נכון להיום והרכוש הפרטי העתידי שלנו (ירושות למשל), וכן לגבי האופן בו יחולק רכוש משותף ובאילו תנאים יוגדר רכוש כרכוש משותף.

כשהדברים ברורים וודאיים, אנחנו פנויים יותר ליהנות מהרגשות שלנו ולטפח את הקשר הזוגי שלנו, ומוציאים את הפחד וחוסר האמון מהמשוואה.

על אף שהסכם זוגיות נחשב לכאורה כסממן של חוסר אמון, בפועל הוא הכלי הטוב ביותר לבניית אמון בין בני זוג.

ביטול ושינוי הסכם זוגיות

הסכם זוגיות הוא הסכם לכל דברן, וכדי לתת לו תוקף משפטי, על בני הזוג להביא את ההסכם לאישור בית המשפט.

רק לאחר קבלת אישור בית המשפט הופך ההסכם לבעל תוקף משפטי שיכול לשמש כראיה במאבק משפטי עתידי.

כפי שלא ניתן לבטל או לשנות הסכם שכירות או הסכם עבודה בהסכמת צד אחד ולא הסכמת הצד השני, כך לא ניתן לבטל או לשנות גם הסכם זוגיות ללא הסכמת שני הצדדים.

אחרי שאמרנו את זה, החוק מותיר פתח לביטול הסכם גם עבור חוזים שכבר נחתמו, וזאת בתנאי שקיימת אחת מהעילות הבאות לביטול ההסכם: תרמית, הטעיה, חוסר תום לב, חוסר רצון, עושק או כפייה. אם יכול אחד הצדדים להוכיח כי חתימתו על ההסכם נעשתה תחת אחד התנאים הללו, ייתכן שיוכל לשכנע את בית המשפט לבטל את ההסכם כליל.

לעניין שינוי הסכם, שינוי הסכם זוגיות דורש הסכמה של שני הצדדים לשינוי המבוקש.

ללא הסכמת שני הצדדים לא ניתן לשנות את ההסכם, ונדרשת פנייה לבית המשפט, שוב, עם יכולת להוכיח את אחת העילות שפירטנו לעיל כעילה מספקת לשינוי ההסכם.

הפרת הסכם זוגיות

הפרת הסכם זוגיות יכולה להתבצע באמצעות ביצוע פעולות “מאחורי הקלעים” וללא ידיעת בן הזוג, המיועדות לקבע בעלות על נכס או ממון בניגוד לאמור בהסכם הזוגיות.

פעולות אלה יכולות לכלול חתימה על חוזים ורכישת נכסים ללא ידיעת בן הזוג, צבירת רכוש והון ללא ידיעת בן הזוג.

מן הסתם, הפרה כזאת צריכה תחילה להתגלות על מנת שתיחשב הפרה, אך מרגע שנתגלתה, קיימת עילה לבן הזוג השני לתבוע את חלקו באותו ממון ורכוש שהושגו בניגוד לקבוע בהסכם הזוגיות.

לסיכום

כל פעולה סביב הסכם זוגיות, החל מעריכת ההסכם, דרך אישורו בבית המשפט וכלה בבקשה לשנותו, לבטלו או להיאבק סביב הפרת ההסכם, רצוי שיבוצע בליווי עורך דין המתמחה בתחום של ענייני משפחה. עורך הדין יוודא כי לשון ההסכם עולה בקנה אחד עם החקיקה ועם הפסיקה הקיימת, ויסייע לצדדים לאכוף את ההסכם בשעת הצורך, או להגיע להסכמות חדשות כשאלו נדרשות וכאשר שני הצדדים מביעים נכונות להגיע אליהן.

ידועים בציבור

הסכם ידועים בציבור

אם אתם נתקלים בשנים האחרונות יותר ויותר במונח “ידועים בציבור”, זה לא במקרה.

יותר ויותר זוגות ישראליים בוחרים בקיום קשר זוגי מבלי להיכנס לברית הנישואין כפי שהיא מוגדרת בחוקי המדינה.

זוגות אלה מוגדרים כזוג הידוע בציבור. מהם ידועים בציבור? האם זוג הידוע בציבור זקוק לאישור רשמי על היותו כזה? האם מגיעות להם זכויות כזוג נשוי? כל התשובות בשורות הבאות.

מהם ידועים בציבור?

בשנים האחרונות יותר ויותר זוגות ישראלים בוחרים, או נאלצים, לקיים את הקשר הזוגי ביניהם מבלי להינשא זה לזה.

זוגות אלה מקיימים חיי זוגיות מלאים ומנהלים משק בית משותף כמו כל זוג נשוי, אך אינם נשואים בפועל.

על מנת לבסס את כל נושא הזכויות והחובות לאותם זוגות, נוצר הצורך להגדיר אותם תחילה, וההגדרה שניתנה להם היא “ידועים בציבור”, קרי זוגות שאינם נשואים אך ידועים בפני הציבור כזוגות לכל דבר ועניין. בניגוד לדעה הרווחת, הבחירה באופציה של ידועים בציבור היא לא תמיד בחירה חופשית ולעיתים יכולה לנבוע מאילוץ.

כך למשל, חסרי דת או מי שיהדותם מוטלת בספק, זוגות מעורבים מבחינה דתית, זוגות חד מיניים ופסולי חיתון.

עבור זוגות אלה, מוסד הידועים בציבור הוא האופציה היחידה לקיים קשר זוגי ולזכות בהכרה בזוגיותם.

מתי מוכר זוג כזוג ידוע בציבור?

בישראל כיום לא קיים חוק המסדיר את זכויותיהם וחובותיהם של זוגות ידועים בפני הציבור.

לאורך השנים הוכנסו תיקונים בחוקים שונים, על מנת להסדיר את מעמדם של ידועים בציבור בנושאים שונים כדוגמת זכויות פנסיוניות, מעמד אלמן/ אלמנה וכדומה, אך לא קיים חוק ייעודי המסדיר את הנושא בכללותו.

בחוק הביטוח הלאומי קיימת התייחסות לידועים בציבור על מנת לקבע את זכותו של אלמן/ה לידוע/ה בציבור לאחר מותו/ה.

בהיעדר חוק מסודר, תלויים הידועים בציבור במדיניות של הגופים השונים במגזר הציבורי והפרטי ביחס למוסד הידועים בציבור.

בנושא הפנסיה קובעת כל קרן פנסיה את מדיניותה סביב ההכרה בזוגות ידועים בציבור כזוגות נשואים בכל הקשור למעמד בן הזוג בתוך הפנסיה.

במצב זה, נאלצים זוגות ידועים בציבור לפנות פעמים רבות לערכאות משפטיות על מנת לתבוע את זכויותיהם, וברבות הימים הפכה הפסיקה המשפטית למעין מדריך להכרה בזוגות ידועים בציבור.

על פי הפסיקה הקיימת, ידועים בציבור הם בני זוג המקיימים קשר רומנטי, מתגוררים יחד ומנהלים משק בית משותף.

לאורך השנים פסיקה זו חלחלה לתקנונים של מוסדות רבים בישראל, והפכה לסטנדרט בהכרה בזוגות ידועים בציבור.

ככלל, מוסדות אלה דורשים אישור של ערכאה משפטית ו/או של הביטוח הלאומי, על כך שבני הזוג הם ידועים בציבור, כשלעיתים גם אישורים מטעם ארגונים כמו “משפחה חדשה” או “הויה” גם הם מתקבלים כאישורים רשמיים. מה שחשוב להבין הוא, שזוגות שחיים כידועים בציבור אך אין להם כל אישור רשמי לכך מאף גורם שלטוני, עשויים להיתקל בקשיים עם פנייתם לתביעת זכויותיהם, ולרוב יצטרכו לנהל מאבק משפטי להוכחת מעמדם.

כיצד ניתן לקבל הכרה של ביטוח לאומי בזוג ידועים בציבור?

המוסד לביטוח לאומי מעניק לזוגות ידועים בציבור זכויות שוות לאלו שזכאי להן זוג נשוי, ובתנאי שהצהירו על זוגיותם.

על מנת לקבל הכרה של הביטוח הלאומי כזוג ידועים בציבור, יש למלא טופס ייעודי של הביטוח הלאומי, במסגרתו יהיה על בני הזוג לענות על שאלות הנוגעות לחייהם הזוגיים ולצרף את האישורים הנדרשים. כמו כן, על בני הזוג לצרף תצהיר של שני עדים, המעידים על מערכת היחסים של בני הזוג כזוג המנהל משק בית משותף. לאחר הגשת המסמכים, יבחן הביטוח הלאומי את הבקשה ויאשר או ידחה אותה. הכרת הביטוח הלאומי בזוגות ידועים בציבור היא חשובה מאוד בכל הקשור לתשלומי קצבת זקנה וכל קצבה אחרת בהם קיימת משמעות לחיי האזרח במסגרת של נישואין.

הכרה זו גם משליכה על אופן ההתייחסות של גורמים אחרים במשק לבני הזוג כידועים בציבור.

ידועים בציבור וזכויות ירושה ושאירים

על פי החוק במדינת ישראל, מוגדרים שאירים כאלמן/תו של הנפטר וילדיו הסמוכים על שולחנו עד גיל 21.

בהיעדר חקיקה המסדירה את מעמדם של זוג הידוע בציבור, נשאלת השאלה האם בן/ת זוג הידוע בציבור יכול להיחשב לאלמן/ה לאחר מות בן/ת זוגם. נושא זה הוכנס כתיקון לחוק הביטוח הלאומי, ועל פיו נחשבים בן/ת זוג הידוע בציבור לאלמן/ה לאחר מות בן/בת זוגם. יחד עם זאת, חקיקה זו נוגעת בעיקרה לנושא קצבת השאירים של הביטוח הלאומי. כאשר נבחנות זכויות פנסיוניות מקרן הפנסיה, עשוי האלמן/ה להידרש להמצאת אישורים רשמיים על היותו ידוע בציבור של הנפטר וכן להוכיח כי בני הזוג חיו יחד לפחות שנה אחת ועד יום הפטירה, לפני מותו של בן/בת הזוג.

ככלל, על מנת להבטיח את זכויותיהם, רצוי כי בני זוג ידועים בציבור יפנו לעורך דין מומחה ויערכו צוואה או צוואה הדדית, שתסדיר את נושא הורשת הזכויות והירושה בכלל.

ידועים בציבור ומזונות אישה

על פי החוק העברי במדינה ישראל, זכאית אישה נשואה למזונות מבעלה לאורך כל חיי הנישואים.

יחד עם זאת, מזונות אישה נקבעים על פי הכתובה עליה חותם הבעל בזמן החופה, ובהיעדר כתובה כזאת לא זכאית בת זוג ידועה בציבור למזונות אישה לאחר פרידה. יחד עם זאת, במקרים מסוימים, בהם האישה הידועה בציבור תלויה כלכלית בבן זוגה, תהיה היא זכאית לקבל “מזונות משקמים”, קרי מזונות לזמן קצוב, במטרה לאפשר לאישה להשתקם כלכלית ולבנות חיים חדשים לאחר הפרידה.

בני זוג הידועים בפני הציבור יכולים להסדיר את נושא מזונות האישה במקרה של פרידה.

בהסכם ממון שנקרא הסכם חיים משותפים, מפורטות כל ההסכמות בין בני הזוג בנושא ממון ורכוש, לרבות מזונות אישה במקרה פרידה.

הסכם ממון בין בני זוג ידוע בציבור

בהיעדר הסכם ממון, ודברים אלה נכונים גם לזוג הידוע בציבור וגם לזוג נשוי, יחולק הרכוש בין בני זוג שנפרדו/ התגרשו על פי הילכת השיתוף – כל אחד מבני הזוג יוכל לטעון לזכויות ברכוש/ נכס של בן הזוג השני, או ברכוש משותף, אם יוכיח כי הייתה כוונת שיתוף באותו הרכוש/ נכס. ככלל, נטל ההוכחה של כוונת השיתוף הוא לא פשוט, והוא עוד יותר לא פשוט במקרה של ידועים בציבור.

בהתאם לכך, ועל מנת להסדיר את הדברים מראש ולהפחית את חוסר הוודאות במהלך החיים הזוגיים.

חשוב ומומלץ לערוך הסכם ממון בין בני זוג ידועים בציבור, הסכם הנקרא בדרך כלל “הסכם חיים משותפים”, ובו נקבעים העקרונות לחלוקת הרכוש והממון בין בני הזוג לאחר פירוק הקשר הזוגי, אם אכן יתרחש פירוק כזה.

את הסכם הממון חשוב לערוך בליווי עורך דין מומחה.

במסגרת הסכם הממון ישנם נושאים סביבם לא ניתן לקבוע הסכמות (למשל, מזונות ומשמורת על ילדים שטרם נולדו). כמו כן, הסכם ממון הוא הסכם בעל משמעות רבה לכל אחד מבני הזוג ומטרתו העיקרית היא ליצור וודאות סביב נושאים עתידיים שאין וודאות לגביהם. אך ורק מעורבות של עורך דין מומחה תוכל להבטיח כי כל אחד מבני הזוג קיבל ייצוג נכון של האינטרסים שלו בהסכם, וכי ההסכם כולל את כל האינטרסים של כל אחד מבני הזוג.

עורך דין גירושין – כל התשובות לשאלות הכי חשובות

עורך דין ונוטריון יגאל גולדשטיין

גירושין הוא אירוע, או נכון יותר תהליך קשה ומשברי בכל היבט אפשרי. בתהליך גירושין טיפוסי יכולים בני הזוג לחוש שבר רגשי, אישי, משפחתי ופיננסי, ובתוך השבר הזה עליהם לפעול בצורה שקולה ומחושבת על מנת להגן על האינטרסים שלהם ושל היקרים להם. ללא כל ספק, תהליך גירושין אידיאלי יתבסס על הבנה ושיתוף פעולה בין בני הזוג, ועל נכונות לסיים את הקשר בצורה מכובדת וצודקת לכולם, אך למרבה הצער, המרחק בין הרצוי למצוי הוא גדול הרבה יותר ממה שהיינו רוצים, מה שמאלץ אותנו לנהוג בצורה עניינית ולעיתים כזאת שנוגדת את אופיינו האישי.

אם ישנו מרכיב אחד חשוב נוסף בתהליך הגירושין, מעבר לייצוג מקצועי של עורך דין גירושין מנוסה, הרי שזהו מרכיב הידע והוודאות. את הידע הנדרש לכם להצלחה בתהליך גירושין יכול לספק לכם אך ורק עורך דין משפחה מומחה, אבל חשוב שגם אתם תלמדו את הנושא ותדעו לקראת מה אתם הולכים. ככל שתיגשו לתהליך עם ידע רב יותר, כך תוכלו לעבור אותו בקלות רבה יותר ולהשיג תוצאות טובות יותר. בשורות הבאות, נפרט בפניכם את כל המידע הדרוש לכם על תהליך הגירושין ושלביו השונים.

ההחלטה להתגרש

לפני שנכנסים לתהליך הגירושין, חשוב להגיע לכדי החלטה סופית להתגרש, הן בינכם ובין עצמכם והן בינכם ובין בן/בת זוגכם. ברמה האישית ייתכן שאתם מרגישים די בטוחים עם הכוונות שלכם, אבל כדי לקבל החלטה מבוססת, עליכם לקבל תחילה ייעוץ משפטי, להבין בדיוק מול מה אתם עומדים, כיצד צפוי להיראות התהליך, כמה זמן הוא צפוי להימשך ומהו פוטנציאל “הרווח”/ נזק שעומד בפניכם בתהליך.

ההחלטה להתגרש היא החלטה שלכם, ושלכם בלבד. אתם בהחלט רוצים לשמור על ראש פתוח בהתנהלות מול בן או בת זוגכם, אבל מרגע שקיבלתם את ההחלטה להתגרש, עליכם לשנות את הלך הרוח ולהבין שממצב של שותפות אתם עוברים למצב של יריבות, שאותה ניתן לנהל בצורה פחות או יותר טובה, אבל עדיין מדובר ביריבות.

גיוס עורך דין לענייני משפחה

את הביטוי “כל מה שתגיד, עשוי לשמש ואכן ישמש נגדך בבית המשפט”, אתם לבטח מכירים ממסך הקולנוע, אך הביטוי הזה נכון גם בעולם האמיתי, וגם בתחום הגירושין. את עורך הדין שלכם אתם רוצים לגייס כבר לאחר שקיבלתם החלטה להתגרש, ולוודא שלא תעשו שום מהלך ולא תגידו שום דבר שישמש בהמשך הדרך את הצד השני נגדכם.

קשה להפריז בחשיבותה של מעורבות עורך דין לענייני משפחה שייצג אתכם בתהליך הגירושין. זהותו של עורך הדין שילווה אתכם, ייעץ לכם וייצג אתכם בתהליך יכולה להכריע את המרכיבים הגדולים והחשובים ביותר בתהליך כולו. המלצות מקרובי משפחה כבודן במקומן מונח, אך חשוב לזכור שכל מקרה גירושין שונה ממשנהו, והמלצות לא תמיד ניתנות על סמך תוצאות מקצועיות אלא על סמך כימיה אישית. על כן, כדאי לקבל חוות דעת מגורמים מקצועיים בעולם דיני המשפחה (עורכי דין, רשויות וכן הלאה) ולפעול על פיהן.

במידה ואתם עומדים בקריטריונים מסוימים המוגדרים בחוק ואשר אותם תוכלו למצוא באתר משרד המשפטים, תוכלו ליהנות מייצוג חינם של עו”ד לענייני משפחה באמצעות הסיוע המשפטי של משרד המשפטים. בכל מקרה אחר, יהיה עליכם לשכור עורך דין לענייני גירושין באופן פרטי.

גיבוש הסכם גירושין

הסכם גירושין הוא למעשה הסכם בין שני הצדדים סביב ארבע סוגיות מרכזיות: מזונות ילדים, משמורת והסדרי ראייה, חלוקת רכוש וכתובה (לעיתים מזונות אישה). את ההסכם ניתן לגבש באופן עצמאי בין בני הזוג, או באמצעות גישור מקצועי, ובכל מקרה בליווי עורך דין לענייני משפחה. על ההסכם להיחתם על ידי הצדדים מתוך הסכמה ורצון, ולא בכפייה. על ההסכם לראות פני עתיד ולהגיע להסכמות שלוקחות בחשבון ראייה ארוכת טווח עד הגיע הילדים לגיל 18. עם הגיע הילדים לגיל 18 או סיום לימודיהם התיכוניים, לפי המאוחר ביניהם, ועד תום שירות החובה בצה”ל, ו/או הגיע הבת לגיל 20 או הבן לגיל 21, לפי המוקדם יותר, יפחתו דמי המזונות ל-1/3 מהמזונות המקוריים. לאחר מכן יפקע חיוב המזונות עבור אותם ילדים. על מנת להעניק להסכם הגירושין תוקף משפטי, יש להגישו לבית המשפט לענייני משפחה ו/או לבית הדין הרבני ולקבל את אישורו להסכם – רק אז יהפוך ההסכם לתקף מבחינה משפטית.

גיבוש הסכם גירושין היא הדרך הטובה ביותר והנעימה ביותר להשלים תהליך גירושין, אך למרבה הצער, במקרים רבים מדי קיימים חילוקי דעות שלא ניתן לגשר עליהם, ולכן נדרשת מעורבות של ערכאות משפטיות.

פתיחת תיק גירושין

את תיק הגירושין תוכלו לפתוח באמצעות הגשת תביעת גירושין לאחד משני הערכאות העוסקות בענייני גירושין בישראל: בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. בין שני גופים אלה, שפועלים על פי גישות שונות ועל בסיס דגשים שונים, מתקיים מאזן כוחות שנקרא “מרוץ הסמכויות” ומשמעותו היא שהערכאה בה תוגש התביעה הראשונה בעניינכם היא הערכאה שתדון בתביעה ואשר אליה יהיה על הצדדים לפנות בכל שינוי עתידי שירצו לערוך בתיק.

בהתאם לכך, אם יש לכם אינטרס מובהק לפנות לערכאה אחת על פני השנייה (בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה), עליכם לפעול במהירות ולהגיש את התביעה לגירושין באותה ערכאה, לפני שהצד השני יגיש תביעה בערכאה השנייה (שמן הסתם מועדפת עליו). כל החלטה שאתם מקבלים בהיבט זה, חשוב שתתבצע בכפוף לייעוץ משפטי של עורך הדין שלכם, שיפרט בפניכם את השיקולים, היתרונות והחסרונות לכל בחירת ערכאה.

דיון משפטי

דיון משפטי מתנהל מול דיינים ברבנות או מול שופט בבית המשפט לענייני משפחה. במסגרת הדיון, כל צד מעלה את טענותיו בכתב תביעה (התובע) או כתב הגנה (הנתבע), ומעמיד את כל ההוכחות הנדרשות להוכחתן. בהתאם לכך, עליכם להיות מוכנים לחשיפת פרטי חייכם לרבות שכר, חשבונות עו”ש, פיקדונות, חסכונות ונתונים כלכליים אחרים, בעלות על רכוש, טיב הקשר בין כל הורה עם הילדים וכן הלאה.

בדיון המשפטי באה לידי ביטוי חשיבותה של אסטרטגיית התביעה או ההגנה שבנה עבורכם עורך הדין, ויכולתו לנתב את ההליך המשפטי לטובתכם במסגרת כתבי התביעה/ הגנה, התצהירים ודיוני ההוכחות. כמו כן, עורך הדין מכיר את התשתית המשפטית ואופן התנהלות המערכת המשפטית והוא שאחראי לייצג אתכם בפניה גם ברמה האדמיניסטרטיבית וגם ברמה המשפטית מקצועית.

בתום הדיון המשפטי יינתן פסק הדין סביב הסוגיות שעלו בו, בין שהתביעה הוגשה סביב עניין ספציפי (מזונות, משמורת או רכוש) ובין שהוגשה כחבילה אחת שלמה. פסק הדין יכול להוות בסיס מחייב לגיבוש הסכם גירושין, והוא יכול להוות גם תחליף להסכם כזה, ובכל מקרה על הצדדים לפעול על פיו ככתבו וכלשונו.

מתן גט

תהליך הגירושין מגיע לתומו לאחר שניתן הגט לאישה. שלב זה מבוצע לאחר שהצדדים הגיעו להסכמות הנדרשות ונותר רק להגיע לבית הדין הרבני לעריכת טקס מתן הגט. במקרה ואחד הצדדים מסרב לתת את הגט או לקבל אותו על מנת להפעיל סחטנות רגשית, אישית או כלכלית, רשאיות הערכאות המשפטיות להפעיל שורה של סנקציות על אותו צד לרבות עיכוב יציאה מן הארץ, הפעלת סנקציות של ההוצאה לפועל ואף מאסר של עד 5 שנות מאסר.

מתן הגט עצמו מבוצע במסגרת טקס התרת נישואין בבית הדין הרבני בליווי עדים, ובמסגרתו מוודא בית הדין כי הגט ניתן ומתקבל מרצון. הגט נכתב על ידי סופר סת”ם בהוראת הגבר, ולאחר הכנתו מוסר הגבר את הגט לידי האישה בנוכחות העדים, ובכך למעשה מסתיימים הנישואין בין בני הזוג.

כאמור, תהליך הגירושין הוא אינו תהליך פשוט מבחינה רגשית, ולכן חשוב שיהיה לכם ייצוג מקצועי של עורך דין הפועל בצורה קרה ומחושבת להשגת מטרותיכם סביב כלל הסוגיות לרבות משמורת, הסדרי ראייה, מזונות וחלוקת רכוש. השפעתו של עורך הדין ניכרת לאורך התהליך כולו, החל משלב ההתדיינות העצמאית מול בן/ בת הזוג, דרך גיבוש ההסכם המשפטי וכלה בייצוג בערכות המשפטיות ובמימוש ההסכם או פסק הדין שניתן, ובהתאם לכך נוכחותו חשיבה מהשלב בו קיבלתם החלטה להתגרש ועד טקס הגט עצמו.

צו הגנה

צו הגנה

מקרים רבים של אלימות במשפחה היו יכולים להימנע לו היו פועלים האנשים הנפגעים מאותה אלימות בצורה מיידית ויעילה. אחד הכלים החשובים שעומדים לרשות אותם אנשים הסובלים מאלימות במשפחה הוא הכלי של צו הגנה, צו שיכול לכלול שורה ארוכה של מגבלות על הצד החשוד בהפעלת אלימות, לרבות הרחקתו ממבקש הצו, החרמת נשק אישי ועוד. הפנייה לעורך דין משפחה בבקשה לפעול להוצאת צו הגנה צריכה להתבצע באופן מיידי עם עליית החשש לקיומה של סכנה פיזית ממשית ומוחשית. את הדיון בבקשת הצו ניתן לקיים במעמד צד אחד, ללא נוכחות הצד החשוד ובהינתן חשד סביר, בית המשפט יוציא צו כזה באופן מיידי.

מהו צו הגנה?

צו הגנה הוא כלי משפטי חשוב, ולא פחות מכך גם חברתי, בהתמודדות עם אלימות במשפחה. הסטטיסטיקה ברורה לכל, וברובם המכריע של המקרים המדובר באישה הסובלת מאלימות מצד בעלה. במקרים אלה עשויה האישה להזדקק להגנה מפני אלימות בעלה, והכלי המיידי שעומד לרשותה לשם כך הוא צו הגנה. יחד עם זאת, אלימות מופעלת גם מצד נשים כלפי בעליהן, וצו ההגנה הוא צו שאותו יכולים לבקש שני המינים באותה מידה. כאמור, במרבית המקרים מדובר בבקשה המוגשת על ידי אישה כנגד בעלה, ועל כן בשורות הבאות נניח את המצב השכיח הזה.

צו הגנה הוא צו שניתן על ידי בית המשפט, ומונע מהבעל להתקרב לאישה על פי התנאים המפורטים בצו. לרשות אישה הסובלת מאלימות מצד בעלה עומדים כמה וכמה כלים, אותם היא יכולה להפעיל לאורך הדרך עד כדי כניסה למעון לנשים מוכות, אבל הצעד ההגיוני הראשון שיש לעשות הוא להרחיק את הבעל מהאישה, ולשם כך קיים צו הגנה אותו ניתן לקבל בדיון מהיר המתקיים במעמד צד אחד.

צו הגנה במעמד צד אחד

מסיבות מובנות, הצורך בקבלת צו הגנה עולה כאשר האישה מאוימת על ידי בעלה, וכאשר קיימת דחיפות לקבלתו. מסיבות אלה, החוק מאפשר לקיים דיון מהיר במעמד צד אחד, קרי דיון בבית המשפט במעמד האישה המבקשת בלבד וללא נוכחות הבעל שכנגדו מבוקש הצו. במקרה כזה, על האישה לפנות לעורך דין משפחה שיגיש בקשה מהירה לקיום דיון בהוצאת הצו. האישה עם עורך דינה יזומנו לדיון שייקבע באופן מיידי, ואליו לא יזומן הבעל. בדיון יציג עורך הדין את העילות הקיימות לבקשת הצו, ועל פי שיקול דעתו יוציא השופט צו הגנה לתקופה קצובה.

חשוב לציין כי במקרה של הוצאת צו הגנה במעמד צד אחד, בית המשפט מחויב לקיים דיון נוסף בתוך 7 ימים מיום הוצאת צו ההגנה, והפעם במעמד שני הצדדים יחד.

באילו תנאים ניתן צו הגנה?

צו הגנה הוא צו שמיועד להגן על האישה מפני אלימות בעלה, במקרה שבו קיימת סכנה פיזית ממשית ומוחשית כנגדה מצד בעלה. לשם כך על האישה להראות את נטייתו האלימות של בעלה, ולהביא בפני בית המשפט טענות מגובות בדבר התנהלות הבעל, אשר יכולה להעלות אצל האדם הסביר את החשש כי אכן קיימת סכנה פיזית ממשית.

צו הגנה הוא צו שפוגע למעשה בזכויותיו הבסיסיות של הבעל, להסתובב בכל מקום שירצה ואף לראות או להתקרב לילדיו או לבית המשותף. בהתאם לכך, יורה בית המשפט על הוצאת צו הגנה אך ורק אם שוכנע כי האישה אכן נמצאת במצב של סכנה ממשית ומוחשית.

במקרים רבים, הבקשה לצו הגנה מוגשת לאחר שהבעל כבר הפעיל אלימות כלפי האישה, ובמקרה כזה ככל שמוגשת הבקשה לקבלת צו הגנה בסמוך לקרות אותה אלימות, כך יהיה קל יותר לאישה להוכיח את טענותיה בדבר סכנה פיזית ממשית. בהתאם לכך, חשוב שכבר עם עליית החשש להפעלת אלימות מצד הבעל, תיפנה האישה לעורך דין משפחה שיכין את כל המסמכים הנדרשים ויגיש בקשה לקיום דיון דחוף.

מהן המגבלות החלות במסגרת צו הגנה?

תכולתו של צו הגנה נקבעת על ידי בית המשפט בהתאם לנסיבות המקרה, ויכולות להשתנות ממקרה למקרה. המגבלה השכיחה ביותר ונכללת כמעט בכל צו הגנה היא המגבלה של הרחקת הגורם החשוד באלימות מן הגורם המבקש. במסגרת החלטת ההרחקה יקבע בית המשפט את רדיוס המרחק מהצד המבקש, אליו לא יוכל להתקרב הצד החשוד. בנוסף, יכול בית המשפט לקבוע כי הצד החשוד יפקיד את נשקו בתחנת המשטרה ולא יהיה רשאי לשאת נשק במהלך תקופת הצו, לא יוכל ליצור קשר עם הצד המבקש וכדומה.

מטרתו של הצו היא למנוע עד כמה שאפשר את האפשרות של הצד החשוד באלימות, להפעיל אלימות כלפי הצד המבקש. בהתאם לכך, ככל שחומרת הדברים תהיה רבה יותר וככל שהחשש יהיה כבד יותר, כך יפעיל בית המשפט מגבלות קונקרטיות ומקיפות יותר.

תוקף צו הגנה עומד על שלושה חודשים מיום הוצאתו. עם הגעת צו ההגנה למועד תפוגת תוקפו, יכול הצד המבקש להגיש בקשה להארכת הצו, ובית המשפט יכול להאריך את תוקף הצד על פי שיקול דעתו ובהתאם לנסיבות.

האם צו הגנה הוא כלי יעיל?

התשובה היא בהחלט כן. במרבית המקרים, הפעלת האלימות מהצד החשוד כלפי הצד המבקש מתבצעת מתוך תפיסת החולשה של הצד המבקש על ידי הצד החשוד. האלימות מופעלת ברגעים של זעם ומתוך תחושת יכולת. עבור מרבית החשודים באלימות במשפחה, רובם אינם מחזיקים בתיק פלילי, צו הגנה הוא כלי מרתיע מאוד ובמידה שקיימת הפרה, המשטרה נוהגת לפעול במהירות ובחומרה. כמו כן, החופש שיש לבית המשפט להפעיל מגבלות שונות, מגביר אף הוא את היעילות של הצו, וכך למשל, אם מדובר באדם שמחזיק ברישיון נשק, יילקח ממנו הנשק שהיה יכול לשמש אותו להפעלת אלימותו כלפי הצד המבקש.

אחרי שאמרנו את זה, ישנם בהחלט מקרים בהם צו ההגנה אינו מספיק. גם ברוב המקרים הללו, יעילותו המופחתת של הצו יכולה להיחזות מראש, ובהתאם לכך יופעלו צעדים מחמירים יותר כלפי החשוד, לרבות מעצר, וכן אפשרות להכנסת הצד המבקש לאזור בטוח כדוגמת מעון לנשים מוכות. במקרים מעטים, מדובר באנשים עברייניים עם כוונות ברורות להפעיל את אלימותם, ואם דבר זה לא נחזה מראש, יעילותו של הצו היא אכן פחותה עד לא קיימת, אך זהו כאמור החריג ולא השכיח.

מה צריך לעשות בכדי לבקש צו הגנה?

בכדי להגיש בקשה לצו הגנה יש לשכור תחילה את שירותיו של עורך דין משפחה מומחה. במקרה הצורך, ניתן לפנות למרכז הסיוע של משרד המשפטים שימנה עורך דין במימון המדינה. עורך הדין ימליץ בפני המבקש לגבי כל המסמכים והתיעוד שיש לאסוף על מנת להגיש את הבקשה, ויזמן דיון דחוף במעמד צד אחד בבית המשפט.

בית המשפט יבחן את המסמכים שהוגשו ואת תצהירו של המבקש, ואף עשוי לתשאל את המבקש על מנת להבין את חומרת המצב בצורה ישירה. אם שוכנע כי אכן קיימת סכנה פיזית ממשית למבקש, יוציא בית המשפט צו הגנה שיחול באופן מיידי. חשוב להדגיש את המיידיות של תהליך בקשת צו הגנה כולו. הדיון בצו נקבע בצורה מיידית, ההחלטה לגבי הצו ניתנת כבר בדיון הראשון ותוקף הצו הוא מיידי. יחד עם זאת, את המיידיות הזאת חייב לממש גם הצד המבקש, לא להתמהמה ולא להמתין שדברים רעים יקרו, אלא לפנות לעורך דין משפחה מומחה כבר עם החשד הראשון שעולה אצלו לגבי האפשרות להפעלת אלימות מצד החשוד.

כאמור, צו הגנה הוא כלי יעיל מאוד ובמרבית המקרים הוא אכן מצליח למנוע מקרי אלימות רבים במשפחה. הצו יכול להינתן בכל מקרה של אלימות במשפחה, הן כלפי הילדים והן בין ההורים. בכדי למצות את יעילות הצו חשוב להתחיל את התהליך באופן מיידי, ולהשיג את הצו בתוך הזמן הקצר ביותר האפשרי, ואת זה יש להתחיל עם שכירת שירותיו של עורך דין משפחה מומחה כבר כשעולה החשד להפעלת אלימות מצד מישהו כלפי מישהו במשפחה.

מזונות

מזונות

החוק הישראלי מחייב כל הורה לשאת במזונות ילדיו הקטינים. במשפחות בהן ההורים הם פרודים, משולמים המזונות על ידי הורה אחד להורה השני (בדרך כלל ההורה שאינו משמורן להורה המשמורן, ובדרך כלל הגבר לאישה), שאחראי להשתמש בכספי המזונות למילוי צרכי הקטינים. מזונות אלה הם זכותו הבלעדית של הילד ולא של ההורה המקבל אותם, ובהתאם לכך הם מיועדים למילוי צרכי הילד בלבד ולטובתו. מהם מזונות ילדים? כיצד הם נקבעים? האם ניתן לשנות אותם לאחר שנקבעו? כל התשובות בשורות הבאות.

מהם מזונות ילדים?

כל קטין עד גיל 18 זכאי למזונות מלאים מהוריו, מזונות המיועדים למלא את כל צרכיו הבסיסיים. אמת זו נכונה הן במקרים בהם ההורים חיים יחד במסגרת נישואים ובין כאשר מדובר בהורים גרושים החיים בנפרד זה מזה. החל מגיל 18 ועד סיום שירות החובה או שירות לאומי (בדרך כלל 21) זכאי הילד למזונות מופחתים (בדרך כלל שליש). חובת המזונות על ההורה נקבעת בישראל בהתאם לדין האישי, קרי הדין שנקבע על ידי העדה הדתית אליה משתייך ההורה. בהתאם לכך, על הורה יהודי חל הדין העברי. הורה שלא חל עליו הדין האישי, או שהדין האישי שחל עליו אינו מחייב אותו בתשלום מזונות לילדיו, יחולו עליו הוראות חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות).

על פי הדין העברי החל על כל ההורים היהודים בישראל, חובת המזונות חלה בעיקרה על האב, וחובתה של האם היא שולית בהיבט זה. האב מחויב באופן בלעדי לדאוג לצרכיהם הבסיסיים וההכרחיים של הילדים כדוגמת: מזון, בגדים, חינוך, בית, בריאות וכדומה. המשמעות היא שאב הילדים חייב במזונות ילדיו בכל מקרה, ללא כל קשר ליכולתו הכלכלית ובכלל. לעומת זאת, האם תהיה מחויבת במזונות ילדיה במקרים חריגים בלבד ורק כאשר יש לה את היכולת הכלכלית לכך.

מזונות שאינם הכרחיים, ומוגדרים ביהדות “צרכים מדין צדקה” חלים על שני ההורים בהתאם להכנסתם הפנויה בניכוי הוצאותיהם. ככלל, על פי הדין העברי מחויב האב במלוא מזונות ילדיו עד גיל 15, ומגיל 15 מחויב במזונות מדין צדקה בלבד. יחד עם זאת, פסיקת המזונות במעמד הגירושין לוקחת זאת בחשבון מראש ומשקללת את הסכומים כך שסכום המזונות שיועבר לאם יהיה אחיד עד גיל 18 או 21 כאמור.

מהם דמי מדור?

מדור הוא מונח המתייחס להוצאות עבור מקום מגורים ואחזקתו. מאחר ומדובר בצורך בסיסי והכרחי, מחויב האב באופן בלעדי לממן את מדור ילדיו. יחד עם זאת, המדור מחושב בנפרד מהמזונות הכלליים ומתווסף אליהם בתום החישוב לכדי תשלום כולל. במסגרת החוק הקיים מחויב האב לממן לילדיו מדור ברמה דומה לזו שהיו רגילים אליה בתקופת הנישואים, בהיבט של גודל הדירה, מיקום הדירה וכדומה. יחד עם זאת, האב אינו מחויב לרכוש דירה עבור ילדיו, ואף לא לשכור אותה, אלא להשתתף במימון העלויות של מקום המגורים לילדיו. עלויות המדור אינן כוללות רק את עלות הדירה או דמי השכירות אלא גם את כל הוצאות אחזקת הדירה, ובכלל זה: דמי שכירות, תשלומי ועד בית וארנונה, חשמל, מים וכדומה.

גובה המדור שמושת על האב נקבע בהתאם למספר הילדים, כשהנוהג אומר כי האב יישא בסך 30% מעלויות המדור כאשר מדובר במזונות לילד אחד, 40%  עבור שני ילדים ו-50% עבור שלושה ילדים או יותר. ישנם גם מקרים בהם האב אינו מחויב כלל בהוצאות מדור, למשל כאשר בבעלות האם דירה משלה שאין עליה עוד הוצאות משכנתא. במקרה זה הדין אינו מובהק, ושופטים שונים יכולים לפסוק הוצאות מדור שונות עד כדי פטור מוחלט מהוצאות מדור כאמור.

הוצאות מיוחדות

על הסכום שנפסק כדמי מזונות נהוג להוסיף גם הוצאות מיוחדות, הכוללות הוצאות חינוך כדוגמת מעון, חוגים, צהרונים וקייטנות, והוצאות מיוחדות אחרות. מאחר ומדובר בהוצאות כלליות שאינן ידועות מראש, הדין אומר כי התשלום עבורן יבוצע לאחר ביצוען, כשהאב ישתתף במחצית ההוצאה. בהוצאות אלה נכללות למשל הוצאות טיפולים פסיכולוגיים, משקפיים, טיפולי שיניים, טיפולי חירום וכן הלאה. במקרה זה, מציגה האם קבלה בפני האב, והאב מעביר לה מחצית מההוצאה הרשומה בקבלה.

כיצד נקבע גובה דמי המזונות?

גובה המזונות יכול להשתנות ממקרה למקרה, בהתאם להכנסות ההורים, מספר הילדים ועד כמה שזה יישמע מוזר, גם בהתאם לזהות השופט. ככלל, בית המשפט לענייני משפחה בישראל קבע כי רף המינימום לדמי מזונות יעמוד על 1,250 ₪ לילד אחד בהצמדה למדד המחירים לצרכן, וזאת כמובן ללא מדור וללא הוצאות מיוחדות. כאשר ישנם יותר מילד אחד, נהוג לחרוג אל מתחת לרף המינימום עבור הילד השני, ולחרוג עוד יותר עבור הילד השלישי ומעלה, זאת מכיוון שישנן הוצאות רבות שהן משותפות לכלל הילדים, ואין צורך לשלם את מלואן עבור כל ילד בנפרד.

בחישוב המזונות לוקח בית המפשט בחשבון את הכנסותיו של האב והכנסות האם, ובכלל זה לא רק הכנסות משכר אלא גם מרכוש, וכן את משמורת ההורים או הסדרי הראייה שנקבעו. במקרה של משמורת משותפת, יפחית בדרך כלל בית המשפט עד 30% מגובה המזונות המקורי שנקבע, וזאת לאור העובדה כי הילדים שוהים זמן שווה אצל האב, ובזמן זה עליו לממן אותם בנוסף למזונות המשולמים על ידו.

בהקשר זה ראוי לציין את פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון ביולי 2017 (הלכת בע”מ 919/15), ועל פיו במקרה בו קיימת משמורת משותפת על ילדים מעל גיל 6, יקבע גובה המזונות בהתאם להכנסות ההורים. במקרה של שכר דומה, תבוטל למעשה החבות בתשלום מזונות. פסיקה זו חורגת למעשה מהדין העברי, ובאה ליצור מצב שוויוני בין הורים החולקים ביניהם את שהותם עם הילדים בצורה שווה. במצב זה, כל הורה מממן את ילדיו בזמן שהותם אצלו, ומתחלק בצורה שווה בהוצאות המשותפות כמו בית ספר, גן ילדים, רב קו, טלפון נייד וכן הלאה.

על פי פסיקת בית המשפט המחוזי נקבע כי במקרים בהם ניתן פסק דין או נחתם הסכם בעל תוקף של פסק דין לפני פסיקת הלכת בע”מ, עצם פסיקת ההלכה החדשה אינה מהווה שינוי נסיבות. יחד עם זאת, נקבע כי במקרים אלה מספיק שינוי נסיבות כלשהו, ואפילו יהיה הוא קל מאוד, בכדי להצדיק את החלת ההלכה החדשה.

הסכם מזונות מול תביעת מזונות

הורים הנמצאים בהליך גירושין יכולים לבחור בין שתי אפשרויות מרכזיות: לחתום על הסכם גירושין הכולל התייחסות לנושא המזונות, או להגיש תביעה לפסיקת מזונות על ידי בית המשפט לענייני משפחה. מן הסתם, רצוי לכל הצדדים להגיע להסכמות בנושא המזונות ללא צורך בהגשת תביעה, אך אם היכולת להגיע להסכמות אלה אינה קיימת, עומדת לכל אחד מן הצדדים להגיש תביעת מזונות בהתאם. במקרה של הסכם מזונות מוסכם, יש להגיש את ההסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה על מנת שיקבל תוקף של פסק דין. הסכם מזונות שלא קיבל את אישור בית המשפט, אין לו תוקף משפטי.

מה עושים כשהמזונות לא משולמים?

כאשר ההורה שחויב בתשלום המזונות להורה השני אינו עומד בהתחייבותו זו, קיימות בפני ההורה השני שתי אפשרויות לגביית המזונות:

פתיחת תיק בהוצאה לפועל

במקרה זה, מאפשרת ההוצאה לפועל להורה לבחור בין מסלול הגבייה הרגיל של ההוצל”פ בו מנהל הצד הזוכה את התיק באופן עצמאי או בסיוע עורך דינו, ובין מסלול מזונות בו מטפלת ההוצאה לפועל בתיק ויוזמת את הצעדים הנדרשים מול החייב, עם מעורבות מינימלית של הזוכה וללא צורך בייצוג עורך דין.

בכדי להביא את החוב לכדי גבייה, יכולה ההוצאה לפועל לנקוט בשורה של סנקציות נגד החייב לרבות עיקול מטלטלין ורכוש, צו איסור יציאה מהארץ, עיקול רישיון נהיגה, עיקול חשבון בנק, עיקול כספים וחסכונות, עיקול דירה ואפילו מאסר של עד 21 יום (על הזוכה לאשר צעד זה בטופס מיוחד).

הגשת תביעת מזונות למוסד לביטוח לאומי

במקרה זה, יכול הזוכה להגיש תביעה לתשלום המזונות על ידי הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי ישלם לזוכה קצבה חודשית בגובה המזונות שנפסקו לו או על פי התקנות הקיימות, הנמוך ביניהם, כשאת ההפרש יכול הזוכה להגיש להוצאה לפועל. קצבת מזונות מהביטוח הלאומי מותנה בהכנסות האם מעבודה ומרכוש, ויש לבדוק תחילה את הנתונים באתר הביטוח הלאומי.

מזונות ילדים הוא מרכיב מפתח בכל תיק גירושין, וסביבו מתגלעים רבים מהסכסוכים בין הצדדים. על הצדדים לנהוג בצורה בוגרת תוך ראיית טובת הילדים מול עיניהם. כמו כן, מומלץ לעבור את ההליך המשפטי, בין במסגרת הסכם ובין במסגרת תביעה משפטית, בליווי עורך דין משפחה מומחה.