בתהליך גירושין, על אף המצב הנפשי הרעוע בו נמצאים בדרך כלל שני הצדדים, ישנו הליך פרוצדוראלי חשוב שעל הצדדים להשלים עד להשלמת תהליך הגירושין, והליך זה מתחיל בפתיחת תיק גירושין. פתיחת תיק מבוצעת תמיד בבית הדין הרבני עם הגשת בקשה להסדרת גט. במקרה של זוגות יהודים שנישאו נישואים אזרחיים, הבקשה אף היא צריכה להיות מוגשת לבית הדין הרבני. במקרה של זוגות שאינם יהודים, תוגש הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין המתאים לדת אליה משתייכים בני הזוג.
פתיחת תיק גירושין – הצעד הראשון
לאחר שנתקבלה ההחלטה להתגרש, בין בצורה משותפת בין הצדדים ובין על ידי צד אחד, הצעד הראשון שיש לבצע הוא פתיחת תיק גירושין. פתיחת התיק מבוצעת ברבנות עם הגשת בקשה להסדרת/ תביעת גט. בשונה ממרבית הסוגיות הנידונות בתיקי גירושין, בהן ניתן לדון בבית הדין הרבני או לחילופין בבית המשפט לענייני משפחה, סוגיית הגט היא סוגיה ייחודית לבית הדין הרבני, ועל כן בכל מקרה של גירושין, יש לפנות תחילה אל בית הדין הרבני לטיפול בסוגיית הגט תחילה. את הבקשה ניתן להגיש במשותף על ידי שני הצדדים או על ידי צד אחד. ככל שהצדדים יצעדו יחד בתהליך תביעת הגט, כך יסתיים שלב זה של הגירושין במהירות ובקלות רבה יותר.
בישראל פועלים מספר בתי דין רבניים, כשלכל אחד מהם אזור סמכות או שטח שיפוט עליו הוא אחראי. פתיחת תיק גירושין צריכה להתבצע בבית הדין הרבני שמקום המגורים של בני הזוג נמצא באזור סמכותו. במידה ובני הזוג כבר אינם מתגוררים יחד, הבקשה תוגש בבית הדין שמקום המגורים האחרון בו התגוררו בני הזוג נמצא באזור סמכותו.
שלב זה מתמקד כאמור בסוגיית הגט בלבד. את יתר הנושאים שיש להסדיר במסגרת תהליך הגירושין, כפי שנפרט להלן, יכולים בני הזוג להפנות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה.
הסכם גירושין
לא כל מקרה גירושין צריך להגיע לדיונים ארוכים בבתי המשפט. למעשה, מרבית מקרי הגירושין מסתיימים בהסכמות אליהן מגיעים שני הצדדים, ובמקרה כזה יש לעגן את אותן הסכמות במסגרת הסכם גירושין. הסכם זה יכלול את כל הסוגיות הקשורות לפירוק הקשר הזוגי, ובכלל זה ענייני משמורת הילדים, מזונות ילדים, מזונות אישה במידה ורלוונטי, חלוקת רכוש וכל סוגיה אחרת שמעוניינים הצדדים להסדיר ביניהם בטרם יתגרשו.
במידה והסכם הגירושין כולל סוגיות הקשורות במשמורת ילדים ו/או מזונות ילדים, יש להגיש את ההסכם לאישור בין הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט יבחן את ההסכם, יוודא כי הצדדים חתמו עליו בתום לב ומרצונם החופשי ויאשר את ההסכם. בנקודה זו למעשה מסתיים הליך הגירושין.
ניסוח הסכם הגירושין, חשוב שיבוצע בליווי עורך דין משפחה מומחה, שכן מטרת ההסכם היא למנוע כל חילוקי דעות עתידיים בין בני הזוג, בעיקר בנושא משמורת ומזונות ילדים, אך לא רק. בית המשפט אמנם בוחן את ההסכם ובודק את תקינותו המשפטית, אך אינו מציע לבני הזוג נושאים שלדעתו לכאורה נשמטו מן ההסכם. רק עורך דין משפחה יוכל לסייע לבני הזוג לכסות את כל הסוגיות האפשריות ולנסח את ההסכמות ביניהם בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים, באופן שימנע מחלוקות עתידיות בין בני הזוג.
כל זה נכון במידה כאמור, שבין בני הזוג קיימות הסכמות על תנאי פירוק הזוגיות. יחד עם זאת, במקרים בהם בני הזוג אינם מצליחים להגיע להסכמות, ממשיך ההליך בערכאות המשפטיות.
יישוב סכסוך וגישור בין בני הזוג
במקרים רבים בהם לא מצליחים בני הזוג להגיע להסכמות, הדבר נובע מחוסר ידע, מכעסים לא רציונליים או מחוסר הסכמה בנושאים קטנים ושוליים. במקרים אלה, ישנה הסתברות גבוהה שניתן יהיה לגשר על הפער בין הצדדים במסגרת מפגש גישור, מבלי להיכנס להליך הארוך, המייגע והקשה של התדיינות בבתי משפט.
ביולי 2016 נכנס לתוקפו החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, תשע”ה 2014. על פי חוק זה, בני זוג המעוניינים להסדיר את הגירושין ביניהם במסגרת הערכאות המשפטיות, מחויבים להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך. במסגרת הליך זה יופנו בני הזוג לגישור מקצועי במהלכו ינסו להסדיר את העניינים ביניהם בפני עובדת סוציאלית וללא מעורבות בית המשפט. במידה ובני הזוג מצליחים להתקדם במסגרת הגישור, ומביעים שניהם את הסכמתם להמשיך בהליך, יימשך הגישור למפגשים נוספים עד הגעת הצדדים להסכמות או לשבירת כלים.
בכל מפגש גישור צריכים בני הזוג להביע את הסכמתם או אי הסכמתם להמשך תהליך הגישור. במידה ובעקבות מפגש הגישור לא קיימת הסכמה מצד שני הצדדים להמשך הגישור, ייפסק התהליך ורק אז יוכלו הצדדים להגיש תביעה לבית המשפט. המשמעות היא שהגשת תביעה לבית המשפט חייבת לעבור תחילה דרך פרוצדורת הגישור של יישוב סכסוך, ובלעדיה לא ניתן לפנות לערכאות המשפטיות.
חשוב לשים לב כי בתהליך הגישור לא נבחנים הדברים מעיניים משפטיות כלל וכלל, ולמגשר אסור להביע את דעתו המשפטית או ידיעותיו המשפטיות ביחס לטענות הצדדים. הליך הגישור הוא הליך רך ומעודן, שמעניק לצדדים הזדמנות נוספת להגיע להסכמות לפני שהם פונים לבית המשפט.
באילו מקרים נדרש ייצוג משפטי?
נתחיל ונאמר כי על פי החוק במדינת ישראל, יכול כל אדם לייצג את עצמו בכל הליך משפטי, לרבות ייצוג עצמי בבית משפט לענייני משפחה. יחד עם זאת, ברובם המכריע של המקרים ייצוג עצמי מתברר כשגיאה קשה, עליה עלול אותו אדם לשלם לאורך שנים ארוכות. דברים אלה נכונים לא רק למקרים בהם מגיע התיק לבירור משפטי בבית המשפט, אלא גם כאשר קיימות הסכמות מלאות בין הצדדים וכל שצריך הוא לנסח הסכם גירושין. גם במקרה זה, ישנה משמעות רבה לניסוחים המופיעים בהסכם, לסוגיות הנכללות בו ולהתחייבויות שעליהן חותם כל צד.
לא משנה באיזה מסלול אתם בוחרים או נאלצים ללכת לאורך תהליך הגירושין, בכל שלב של התהליך חשוב שילווה אתכם עורך דין משפחה, ולכל הפחות שתקבלו ייעוץ משפטי מפורט בכל צומת מרכזית בתהליך. במידה והתיק מגיע לבית המשפט, אתם בהחלט רוצים שלצידכם יעמוד עורך דין משפחה מומחה, שידע לבנות עבורכם קו הגנה או תביעה אפקטיבי, וידע להביא אותו לידי ביטוי על מנת לעמוד על כל זכויותיכם בתיק.
קשה להפריז בחשיבות הצורך בייצוג משפטי בתיקי גירושין, שהשפעתם על הצדדים יכולה להימשך עשורים שלמים לאחר שנחתם ההסכם או ניתנה הפסיקה. על כן, בכל מקרה ובכל צעד של הליך הגירושין, קחו לעצמכם עורך דין משפחה מוסמך שייצג אתכם מול הצד השני ומול הערכאות המשפטיות.