הסדרי ראייה הם אחד מהמרכיבים המרכזיים בכל הסכם גירושין בו מעורבים ילדים. הסדרים אלה נקבעים כאשר לילדים נקבע הורה משמורן אחד, האם או האב, והם מיועדים להסדיר את הראייה והשהייה של הילדים עם ההורה השני. כיצד נקבעים הסדרי ראייה? מהם ההסדרים המקובלים? מהם הסדרי ראייה מורחבים? כל התשובות בשורות הבאות.
מהם הסדרי ראייה?
במסגרת תהליך גירושין נקבע מהו מקום מגוריהם העיקרי של הילדים. במקרה של משמורת משותפת, ישהו הילדים זמן שווה אצל כל אחד מן ההורים, ובמקרה כזה אין צורך בקביעת הסדרי ראייה כלל. כאשר אחד ההורים, בדרך כלל האם, מקבל את המשמורת המלאה על הילדים, ישהו הילדים אצל אותו הורה את רוב זמנם. הסדרי ראייה הם למעשה הסכמות המיועדות להסדיר את ראיית הילדים על ידי ההורה השני, ההורה שאינו ההורה המשמורן.
מהם הסדרי ראייה מקובלים ומהם הסדרים מורחבים?
הסדר הראייה נקבעים כתלות ישירה בגילם של הילדים ובהעדפותיהם של ההורים. הורה שאינו רוצה לראות את ילדיו, אין דרך לחייבו לעשות כן, והורה שמעוניין לראות את ילדיו כמה שיותר ולהיות מעורב כמה שיותר בחייהם, יש לברך על כך ולכבד זאת. ככלל, הדבר הנכון ביותר הוא להגיע להסכמה בין הצדדים, לפחות סביב הנושא זה, מתוך היכרות של הצדדים את מערכת היחסים של כל הורה עם הילדים ומתוך רצון לאפשר לילדים לחוות את שני הוריהם כמה שרק אפשר. הדבר הלא נכון לעשות הוא להשתמש בהסדרי ראייה ככלי ניגוח נגד הצד השני, צעד שפוגע לא רק בהורים עצמם אלא בעיקר בילדים, כעת ובעתיד.
אחרי שאמרנו את זה, לאורך השנים התקבע סטנדרט, כמובן לא מחייב, של הסדרי ראייה מקובלים. הסדרים אלה כוללים שני מפגשים ללא לינה במהלך כל שבוע, וכל סוף שבוע שני הכולל את לינת שישי. הסדרים אלה מתאימים בדרך כלל לפעוטות עד גיל 3. כאשר הילדים מעט יותר גדולים, ניתן לעבור להסדרי ראייה מורחבים, במסגרתם עוברים שני המפגשים באמצע השבוע למפגשי לינה ולא רק לביקור.
את הסדרי הראייה אפשר להמשיך ולהרחיב כאמור, כתלות ברצונם של הילדים וברצונם ויכולתם של ההורים. בסופו של דבר, כל עוד הצדדים מגיעים להסכמה ביניהם בעניין זה, אין כל מגבלה שחלה עליהם. זאת בדיוק הסיבה שאת הנושא הזה לפחות, רצוי להסדיר במסגרת הסכמה בין בני הזוג, ולא להשאיר את ההחלטה לשופט, שעל אף מעמדו, אינו יכול להתחבר להיבטים הרגשיים הייחודיים בכל משפחה ומשפחה.
מי קובע את הסדר הראייה ומדוע חשוב להגיע להסדרים אלה בהסכמה?
קביעת הסדרי ראייה יכולה להתבצע בשני ערוצים שונים: הסכמה או פסיקה. בערוץ ההסכמה, מוצאים ההורים את הבגרות והכוח להגיע להסכמה סביב נושא הסדרי הראייה, ומסכמים ביניהם את הימים בהם ייראו הילדים את ההורה שאינו משמורן (בדרך כלל האב), את השעות, את הלינות ואת התנאים להודעה על שינוי או ביטול יום. בערוץ הפסיקה, משאירים ההורים את ההחלטה לבית המשפט, שיישען בהחלטתו על חוות דעת מקצועיות של פקידת סעד מטעם גורמי הרווחה. פקידת הסעד בוחנת למעשה את רצון הילדים, את המסוגלות ההורית של כל אחד מההורים, את השעות שיכול כל הורה להקדיש לילדים וכן הלאה, ובהתאם לכך נותנת המלצה לבית המשפט. בהיעדר נסיבות חריגות, ייקבעו הסדרי ראייה מקובלים או מורחבים בהתאם לגיל הילדים.
הדרך הטובה והנכונה ביותר לקביעת הסדרי ראייה, הן עבור ההורים והן עבור הילדים, היא דרך ההסכמה במסגרת הסכם גירושין. על אף שרצוי להגיע להסכמות בכל הסוגיות הקשורות לגירושין, זה בהחלט לגיטימי אם אינכם מצליחים להסכים על הכל. בתחום הספציפי של הסדרי ראייה ישנה חשיבות רבה שתדעו להגיע להסכמה בצורה בוגרת, בעיקר לטובת הילדים אך גם לטובת ההורה שאינו משמורן, ושמן הראוי כי יוכל לראות את ילדיו בצורה נרחבת עד כדי שוויונית. זאת ועוד, במסגרת הסדרי הראייה כדאי להכניס גם את רצון הילדים, שכן אף אחד מן ההורים לא ירצה לפעול כנגד רצון הילדים אם אלו ירצו כך פתאום לקפוץ לבקר את אחד ההורים. בכל מקרה, לא יהיה זה נכון מבחינתכם להשתמש בכלי הסדרי הראייה ככלי ניגוח, שכן גירושין היא דרך ארוכה ופתלתלה, וכל אחד מן הצדדים יכול לחכות לצד השני מאחורי כל סיבוב בדרך הזאת.
אם אינכם מצליחים להגיע להסכמה באופן עצמאי, מומלץ לערב עורך דין משפחה או גורם מגשר, שיסייע לכם לקבל החלטות בצורה שקולה. לעיתים מצליחים בני זוג להגיע להסכמה סביב היקף הסדרי הראייה, אך אינם מסכימים לגבי התנאים לביטול או שינוי ימים, וחבל להפיל את ההסכמות כולן סביב עניין פרוצדורלי כזה. גורם מקצועי ידע בדרך כלל להכניס היגיון לדברים ולבסס הסכמה הדדית בין הצדדים.
שינוי מקום מגורים
אחת הסוגיות הבעייתיות, אם כי מאוד לא שכיחה, בהתנהלות הורים גרושים היא הסוגיה של שינוי מקום מגורים על ידי אחד ההורים. מצד אחד, לכל אדם עומדת הזכות לשנות את מקום מגוריו ואף להגר לחו”ל, ומצד שני, לכל הורה ישנה הזכות לראות את ילדיו מבלי לנסוע מרחקים ארוכים לשם כך. בכדי למנוע את הצורך בניהול מאבק משפטי אם וכאשר אחד ההורים מעוניין להעתיק את מקום מגוריו למקום אחר, חשוב להסדיר את הנושא כבר בהסכם הגירושין. בהסדרה זו ניתן לקבוע רדיוס מקסימלי שאליו יכולים ההורים להעתיק את מקום מגוריהם ללא צורך באישור הצד השני, וכן מגבלות לגבי שינויי מקום מגורים הדורשים אישור של הצד השני. דברים אלה נכונים לגבי שינוי עיר המגורים והם נכונים גם לגבי הגירה לחו”ל.
בכל מקרה, הזכות להגיש תביעה לבית המשפט עומדת לכל אדם, אף אם חתם על הסדרה מסוים בהסכם הגירושין. במידה והנסיבות הקיימות הן חריגות ומצדיקות זאת, בהחלט יש מקום להגיש תביעה לצורך קבלת אישור של בית המשפט לשינוי מקום המגורים, אם כי בית המשפט לא יאשר מהלך כזה אם לא קיימות במקרה נסיבות שהן אכן חריגות, המצדיקות את ניתוק הילדים מאחד ההורים.
בהקשר זה, כדאי לציין גם את המקרה של נסיעות לזמן קצוב לחו”ל. בהיבט זה נהוג להסדיר את העניין במסגרת הסכם הגירושין, בדרך כלל באופן שדורש את הסכמת שני ההורים עבור כל נסיעה של הילדים לחו”ל. ישנה גם האפשרות להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ לילדים, וביטולו על ידי שני ההורים בכל פעם שאחד ההורים מעוניין לצאת עימם לחו”ל.
הפרת הסדר ראייה
הסדרי ראייה הם בסופו של דבר סעיף נוסף בהסכם הגירושין, וכפי שכל צד להסכם יכול באופן מעשי, להפר כל סעיף בהסכם, הוא יכול להפר גם את סעיף זה. הפרה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בצורת מניעת קיום הסדרי הראייה על ידי ההורה המשמורן (בדרך כלל האם) כפי שמצוין בהסכם, בטענות מטענות שונות, ולחילופין אי עמידה של ההורה הלא משמורן (בדרך כלל האב) בהסכם. בכל מקרה של הפרה נקודתית, כדאי לשמור על פרופורציות, לבלוע את הרוק ולהמשיך הלאה. במקרים של הפרות חוזרות ונשנות, עומדת לרשות הצדדים הזכות להגיש תביעה לבית המשפט בבקשה להטיל סנקציות כספיות או אחרות על ההורה המפר, ואף תביעה לשינוי הסדרי הראייה המופיעים בהסכם.
זה המקום לחזור ולהזכיר: הסדרי ראייה הם מרכיב חשוב מאוד, שמיועד לאפשר להורה הלא משמורן לראות את ילדיו, ולאפשר לילדיו לראות אותו. המדובר בזכות בסיס של כל הורה, ופגיעה בה היא דבר חמור הן ברמה המוסרית והן ברמה המשפטית. אם אתם חווים פגיעה בזכותכם זאת, מומלץ מאוד לגשת לעורך דין משפחה מקצועי, שידע כיצד להיעזר בכלים המשפטיים העומדים לרשותו על מנת להחזיר לכם את זכותכם הבסיסית. מן הצד השני, אם ההורה הלא משמורן אינו עומד בהסדרי הראייה שנקבעו לו, גם במקרה זה מומלץ לגשת לעורך דין משפחה מוסמך שיפעל לשינוי ההסדרים בהסכם, ואולי בהמשך לכך גם לשינוי גובה המזונות שנקבעו בו.